העם נגעלגולן

פרשית אייל גולן נוגעת לכולנו בשדים שמסתובבים אצלנו בכל הרמות. ביחסים המגדריים, במעמד גיבורי התרבות, בחינוך למיניות, בשד העדתי, בתפקידה של התקשורת, בצווי איסור פרסום, בצניעות, בכבוד הדדי, ברצון לאהבה והערצה, בתרבות הסלבס ועוד ועוד. אבל עייפתי מלהתעסק בפרשיה הזו.

ובכל זאת. אילנה דיין ראיינה בגלי צה"ל את גיא פינס על הפרשה, ונזקקתי לשקית הקאה. האיש שנובר בחיי ה"זוהר" כביכול, הלוך ונבור, הוא חלק מתרבות הסלבס שנוצרה פה וחינכה דור שלם שאלו הם אלוהיך. בחורה צעירה שמספרים לה שמה שחשוב זה היופי והסלביות בכל ערוצי התרבות, אין סיבה שלא תנהר אחרי אלילי השקר.

הנוער של היום

קל לקחת את זה למקום של "איך הן מסתובבות", מדרשות חזרה בתשובה, אבל זה לא ככה. העניין הוא בכבוד הדדי, מוסר ואחריות. בהבנה איפה אני מתחיל והיכן האחר, או האחרת. לא משנה איך הן מתלבשות. להציג הזה ככה זה להאשים את הקורבן. לפימניסטים שבנינו זה אמור להיות מובן מאליו שהיחסים אמורים להיות שוויוניים ולשובניסטיים, אם הגבר אכן יותר נעלה זה גורר גם אחריות. בחרו איזה צד אתם גם ללא ההגדרות האלו ותראו שבכל אופן יחס של כבוד הוא המגיע בכל מסגרת יחסים.

ועוד באותו עניין

סטטוס של ידוענית מגזרית שצמחה בתוכנית דוקו- ריאליטי, מפנה אצבע מאשימה לבנות שהיום כלל לא תמימות, כי הן צופות בכל תוכניות הריאליטי בשעות למשפחה. לא ידעתי את נפשי מכמות הצביעות. ואם כך מה המסקנה בהקשר הזה? שהגיל לא משנה? שזה שהן פיתחו ידע מיני מוגזם ומופרע לפעמים ללא התפתחות רגשית אז זה הופך אותן למה?

המועצה לשלום ולהתראות

המועצה לשלום ולביטחון פרסמה בסוף שבוע שעבר שבקעת הירדן לא חשובה לביטחון ישראל. ומאז הלכו ודבררו את עצמם בכל כלי התקשורת. טוב, אם ישבו מומחים לביטחון וקבעו כך אז יש לקבל זאת כאמת לאמיתה, הרי הם מומחים לביטחון. או במילים אחרות, זה שטויות במיץ חסה. ההסתכלות הביטחונית היא פרספקטיבה של ניתוח המציאות הגיאופוליטית. ואלה חבר'ה שהאג'נדה שלהם גורסת שמה שהכי חשוב לביטחון ישראל מבחינה אסטרטגית זה להגיע להסכם וליצור שתי מדינות. אחרי שזו המטרה שלך כל האמצעים יוצאים לשרת אותך. אז להסביר שהיום המלחמה היא בכלל בטילים ואין חשיבות לעומק השטח, זה טוב ויפה אבל תוציאו את המרצע מהשק ואל תתעטרו באצטלה של מומחיות ביטחונית.

פריימריז בעבודה

תנועת העבודה היא תנועה חשובה. יש לזקוף לזכותה את הקמת המדינה ואת הרוח החלוצית של המאה הקודמת שיצרה את התשתית הענפה של ראשית המדינה. נכון לא הכל היה מושלם אך גם זאת יש לזכור. במדינה דמוקרטית יש חשיבות לאופוזיציה שתהווה חלופה, שתעמוד על העקרונות ותציג בגאון את השקפת עולמה. נקווה שתעמוד הנהגה בעלת יושרה, נאמנה לערכים ומתחדשת.

אולה הולנד וויה לה פרנס

נראה כי האיחוד האירופי כולו הגיע השבוע לבקר כשהולנד, נשיא צרפת הגיע לביקור. אך לא כך. רק להזכיר כי הפרשה החלה כשהולנד תחילה אמר כי הוא יגיע לכנסת אך לא ינאם במליאה. יולי אדלשטיין בתגובה הודיע שהולנד גם לא יגיע לכנסת אם הוא לא מוכן לנאום במליאה שמייצגת את העם והולנד התפשר. מקרה חריג למדי בתפקיד ילד הכפות העולמי שלנו. אבל אל דאגה הולנד לא היסס ותקף את הבנייה בהתנחלויות מעל הפודיום.

בנט והעולם

גם בנט שלף מטבע אחרי שבעבר שלף מלפפון ודיבר על זכויות ועל עובדות בראיון בסי-אן-אן. אנחנו הישראלים אהבנו את זה מאוד (גם את עדותה של המתנדבת הרחמנייה מאוסטרליה), השאלה איך בעולם רואים את זה שמציגים שיח זכויות היסטוריות. כי מצד אחד זה נראה עקשנות סתמית ולא דרך פרגמטית לפתרון בעיות. מצד שני מדינות שעושות שרירים ומדגישות את העקרונות שלהם, גם אם לעיתים מעלות גיחוך מתייחסים אליהם בכבוד. אני כשלעצמי מחכה לראות מה החפץ הבא שישלוף בנט למישהו יש הימור?

וללא קשר לפוליטיקה

אני מקווה שהאויב לא מאזין אבל גיליתי את הסיסמה הסודית, כדי לעבור כל מחסום. צריך לנפנף לשומר לשלום…

קצת מבלבל

בהתחלה חשבתי שזה קמפיין חדש לבזוקה עד שהבנתי שבנות שלומדות בחב"ד יצאו לשיעור שמש

שאלת השבוע

כשכול המדינה תהיה מלאה בדוקטורים, מי יכסח את הדשא?  (יתקע דיבלים, יסייד, יפרוק סחורה?)