"מעשיך יקרבוך ומעשיך ירחקוך" – זו הסיסמא השגורה בפיהם של בנט וחברי מפלגת ימינה ביחס לכעס של בוחרי הימין על הממשלה. בימים של המו"מ הקואליציוני, בנט וסביבתו העריכו כי ככל שיחלוף הזמן, הבייס של בוחרי הימין והציונות הדתית יסלח להם על הפרת הבטחות הבחירות ויעריך את פעילותם בממשלה ובכנסת.
בנט חשב, ואולי חושב עד היום, כי עצם היותו ראש ממשלה יגביר את התמיכה הציבורית בו. "להגיע לבחירות מעמדת ראש ממשלה נותן לך כוח ציבורי רב", טענו בימינה בימים האחרונים של המו"מ הקואליציוני.
אך בחלוף יותר ממאה ימים ניתן להגיד ביושר: הציבור לא שכח ורובו לא סלח. על פי סקר של הד"ר עדו ליברמן, שפורסם לפני כשבועיים, 75.2% מבני הציונות הדתית מתנגדים לממשלה בעוד רק 13.9% תומכים בה.
"הציונות הדתית צריכה להיות בהנהגת המדינה, אנחנו לא רק גבאי בית כנסת שעוסקים בצרכי המגזר", אמר בנט במהלך מערכת הבחירות. אך התואר ראש הממשלה הציוני הדתי הראשון לא הקנה לבנט אהדה במגזר הסרוג כפי שחשב. גם התמונות של בנט מהבית הלבן והנאום בעצרת האו"ם, שם ספג ביקורת על דבריו משרי ממשלתו, לא הזניקו את מעמדו הציבורי.
בנוסף, הניסיונות של ימינה לנצל את כוחם השלטוני כדי לדאוג לבייס אינם הצמיחו פירות. בנט נפגש עם ראשי מועצת יש"ע והבטיח להם לא להקפיא את הבנייה ביו"ש, כהנא דואג לרבני המגזר על פני הרבנים החרדים, שקד פעלה למען מתווה אביתר ונפגשת לעיתים קרובות עם ראשי ערים של הליכוד, אורבך הצהיר כי יחריג את אברכי הציונות הדתית מגזרת המעונות של ליברמן, אך כל זה, ופעולות נוספות, לא עזר להם לבסס את מעמדם הציבורי מחדש.
משבר אמון מהותי
בחלוף יותר ממאה ימים של שלטון בנט, ניתן להגיד כי הציבור הימני כועס על המהות. אותו ציבור מרגיש נבגד ומרומה מהדרך בא הוקמה הממשלה ואינו מתרצה במעשים נקודתיים כאלה ואחרים. נק' השבר העיקרית שנוצרה בין רבים מהמחנה הלאומי לאנשי ימינה היא ביסוד הבסיסי בקשר שבין הציבור לבוחריו – אמון.
ברקע משבר האמון החריף, ההצהרות של בנט ושקד כי לא יתקיים תהליך מדיני עם הפלסטינים אינם מצטלמות יפה לצד התמונות של גנץ ואבו מאזן, ולמשמע דבריו של לפיד על שיקום עזה. קריאות נגד אלימות של פורעים ערבים בלוד אינם דרים בכפיפה אחת יחד עם ההתבטאויות של וואליד טהא וחברי מפלגת רע"ם.
גם הציוצים של כהנא ואורבך נגד גלעד קריב מתקבלים בחשדנות, בעוד האחרון ממשיך לכנס את ועדת החוקה לדון בקידום שילוב עקרון השיוויון בחוק יסוד (חקיקה שיכולה לפגוע בסטאטוס קוו בענייני דת ומדינה ולהעניק כוח רב לבית המשפט).
בנט ושקד מבקשים מהציבור לבחון אותם לפי המעשים אבל עם הנחה קטנה על מעשה הקמת הממשלה עם רע"מ ומרצ. בימינה אולי לא מבינים, "מעשיך יקרבוך ומעשיך ירחקוך" זה בדיוק הפתגם שגרם להם לאבד את רוב המחנה הלאומי.
מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
