בג"צ קיבל את עתירת שלום עכשיו והורה להרוס בתים בששה מאחזים ביו"ש

בג"צ קיבל הערב (ב') את עתירת 'שלום עכשיו' כנגד ששה מאחזים ביו"ש.

העתירה שהוגשה לפני כעשר שנים דרשה מהמדינה להרוס את כל הבתים בששה מאחזים ביהודה ושומרון: מעלה רחבעם ונגוהות מערב בגוש עציון, גבעת אסף וגבעת הרא"ה בעלי במועצה האזורית בנימין, מצפה יצהר ורמת גלעד במועצה האזורית שומרון.

נשיא בית המשפט העליון, השופט אשר גרוניס שעמד בראש ההרכב, סקר בפסק הדין את השתלשלות העתירות מלפני עשר שנים, וציין כי בחלק מהמאחזים רק חלק מהבתים יושבים על קרקע פרטית.

גרוניס ציין לטובה כי בחלק מהמאחזים נעשה הסדר עם המדינה, למשל ברמת גלעד, הסכימו התושבים להרוס עצמאית את שני הבתים ששכנו על קרקעות פרטיות ובגבעת אסף הצליחו התושבים לרכוש חלק גדול מהקרקעות הפרטיות עליהם יושבי בתי המאחז.

בפסק הדין כתבו השופטים (גרוניס נאור והנדל): "ההחלטה להורות על פינוי מבנים במאחזים ביהודה ושומרון, אף אם נבנו באופן בלתי חוקי ועל קרקע פרטית, החלטה קשה היא. כך, בעיקר בשל השלכות הפינוי על התושבים, שלעיתים זוהי קורת הגג היחידה שלהם. עם זאת, אין בכך כדי להכשיר את גרירת הרגליים המתמשכת של המדינה, את היעדר האכיפה ואת אי- החוקיות הטמונה בהותרת המבנים שעל קרקע פרטית על כנם במשך זמן כה רב.

"ההתיישבות ביהודה ושומרון היא סוגיית מדיניות שהדרגים המדיניים הבכירים נדרשו לה, וזו גם אחת הסיבות המרכזיות לאורך הרוח שגילה בית המשפט בעתירה זו, ושמגלה בית המשפט בעתירות מסוג זה. על כן, אנו שבים ומדגישים כי חיוב המדינה לפנות ולהרוס את המבנים המצויים על קרקע פרטית אינו אלא הגשמה של מדיניות שהמדינה עצמה ביקשה לנקוט, פעם אחר פעם, תוך שנקבה מועדי יעד לביצועה. מדיניות זו, המתבטאת בין השאר גם בהצבת המבנים על קרקע פרטית בראש סדרי העדיפויות לאכיפה, נותנת ביטוי ראוי לזכות הקניין של התושבים המוגנים ולערכי שלטון החוק."

על פי ההחלטה: "כלל המבנים המצויים בששת המאחזים על קרקע פרטית, בשטחם של צווי התיחום, יפונו ויוסרו תוך שישה חודשים מיום מתן פסק דין חלקי זה. במילים אחרות, ביחס למבנים אלו מתקבלת העתירה, ואנו הופכים את הצו על תנאי שהוצא למוחלט. אנו סבורים כי השהות שניתנת למדינה ולתושבים להיערך לקיום הצו ולאכיפת צווי התיחום היא שהות מספקת בנסיבות העניין. מהמידע המצוי בפנינו, עולה כי מבנים הממוקמים על קרקע פרטית קיימים במאחזים מצפה יצהר, גבעת אסף, ומעלה רחבעם."

גרוניס סייג את ההחלטה וקבע כי לא תחול על מבנים בחלקות שנקנו על ידי התושבים בגבעת אסף, אך שאר המבנים )מדובר בלפחות ב 25%- מן המבנים במאחז, לפי הודעת המדינה)  יפונו ויוסרו.

בשאר המאחזים ובפרט בבתים היושבים על קרקעות מדינה "מדיניות המדינה, העולה מהודעותיה האחרונות, היא להסדיר את הבנייה על אדמות מדינה, ולבחון את אפשרות הסדרת הבנייה על אדמות סקר. מדובר במאחזים נגוהות מערב וגבעת הרואה, וחלקים מן המאחזים מעלה רחבעם, רמת גלעד, ומצפה יצהר. ביחס למבנים ומאחזים אלה תישאר העתירה תלויה ועומדת. המדינה תגיש הודעת עדכון תוך שישה חודשים מיום מתן פסק דין זה באשר להתקדמות הליכי התכנון, או הליכי הסקר."

סוגיה נוספת היא בנוגע לדרך הגישה לגבעת הרא"ה, לגביו תודיע המדינה האם ניתן למצוא חלופות ולסלול דרך גישה שאינה נמצאת על קרקע פרטית.