לפני כשבועיים פרסם עיתונאי 'הארץ', גדעון לוי, מאמר במסגרתו הוא כינה את ששת המחבלים שברחו מכלא 'גלבוע' "לוחמי חופש נועזים". המאמר של לוי עורר סערה ברשתות החברתיות ועורר מאות תגובות זועמות על שכינה את מי שחתומים על רצח יהודים כלוחמי חופש.

כעת מסתבר שהביקורת על לוי לא מגיעה רק מבחוץ, אלא גם מבית, כאשר חברו למערכת, העיתונאי ג'וש בריינר, משיב ללוי במאמר משלו ותוהה מתי לוי חצה את הקו שבין ביקורת לבין שיר הלל לרוצחי יהודים.

בריינר פירט חלק מפעולות הטרור של המחבלים שברחו מהכלא וכתב: "מה היסוד הנפשי שמביא אדם – ישראלי, בריטי, מצרי או נורווגי – להלל רוצח שכזה? לשמוח על יציאתו לחופשי?".

כדי לצפות בסרטון זה, אנא הפעל JavaScript , ושקול לשדרג לדפדפן שתומך ב HTML5 video .

תיעוד המנהרה ממנה ברחו האסירים הביטחוניים מכלא גלבוע (צילום: דוברות שב"ס)

"מתי חצה לוי את הקו שבין ביקורת חריפה וצולבת על הכיבוש, על שליטה בעם אחר, על טעויות מזעזעות של חיילים או אלימות בלתי נסלחת, לבין שיר הלל עקיף לרוצחים?", תהה בריינר.

עוד הוא הוסיף כי "בדבריו של לוי אין ביקורת על מדינת ישראל או קידום רעיון מורכב כלשהו. צהלותיו למשמע דבר הבריחה מעציבות, דווקא כמי שבמשך שנים מקדש ערכים חשובים כמו זכויות אדם ומיעוטים, וכעת מכבה אותם כיבוי צופים".

לקראת סוף דבריו כתב בריינר: "אלה האנשים שלוי רואה בהם "לוחמי חופש". רוצחי אבות, אחים, נערים. משלחי מחבלים מתאבדים כדי שיהרגו כמה שיותר ישראלים חפים מפשע".

"לא לובשי מדים, לא במבצעים צבאיים ולא בחילופי אש. סטודנטית בדרכה הביתה, אב שרוכש צעצוע לבנו, אדם המסיע את עובדיו, שוטר המבקש למנוע ממחבל מתאבד להתפוצץ בין המון".

"לא רק שניתן להטיל ספק בצדקת פעולותיהם, אלא שחובה מוסרית לעשות כן, ולא משנה אם אתה שמאלני או ימני. אין בפעולות הרצחניות הללו לא לחימה ולא שום דבר הקשור לחופש, אלא רק צימאון לדם".