אתר הבית של המגזר הדתי
דואר אדום
זמני היום

מה המשמעות של ועדת בדיקה ממשלתית?

בישראל יש שלושה סוגים של ועדות חקירה: ממלכתית, ממשלתית ופרלמנטרית. מה ההבדל ביניהן מבחינת סמכות השיפוט, מי ממנה אותן והאם יש להן באמת "שיניים"? עושים סדר

מה המשמעות של ועדת בדיקה ממשלתית?
  צילום: נתי שוחט/פלאש 90

השר לביטחון פנים, עמר בר לב, החליט על הקמת ועדת בדיקה ממשלתית שתחקור את הכשלים שאיפשרו את אירוע הימלטות האסירים הביטחוניים מכלא "גלבוע", כעת הממשלה צריכה לאשר את הקמת הוועדה.

בישראל ישנן כמה סוגים של ועדות חקירה, כאשר לכל אחת יש מוקמת על ידי גורמים שונים ובעלת סמכויות שונות, בהתאם להגדרתה. מדובר בוועדה חקירה שנייה שהממשלה הנוכחית יוזמת, לאחר הקמת ועדת נאור, ועדת החקירה הממלכתית הבוחנת בימים אלו את אירועי אסון מירון.

ועדת בדיקה ממשלתית היא ועדה ציבורית שמוקמת על-פי החלטתו של אחד מהשרים בממשלה, וזאת במטרה לבדוק נושא בתחום אחריותו.

אחת הוועדות המוכרות ביותר, היא ועדת וינוגרד, לחקר מלחמת לבנון השנייה. אז ראש הממשלה אולמרט סירב להישמע ללחץ הציבורי להקמת ועדת חקירה ממלכתית, ובמקומה ייסד ועדת בדיקה ממשלתית.

עוד באותו נושא

נציבת שירות בתי הסוהר: לא מתכוונת להתפטר


9

חשוב לציין כי אין אפשרות להשתמש לאחר מכן בחומר הנאסף כראיה במשפט פלילי. המטרת בהגבלה הזו היא למקד את עבודתן של ועדות חקירה בהיבטים הציבוריים ולאו דווקא הפליליים של האירועים הנחקרים, וכדי להסיר חשש מחברי ממשלה שמחליטים על הקמת הוועדה, או מאזרחים המעידים בפניה, כי הם עלולים לעמוד לדין פלילי בעקבות החקירה.

דו"ח ועדת וינוגרד. צילום: יוסי זליגר/פלאש 90

בראש הוועדה יכול שיעמוד כל אדם, עם זאת, כאשר עומד שופט בדימוס, אזי שר המשפטים קובע לגביה, לבקשת השר הממנה את חברי הוועדה ובאישור הממשלה, כי סמכויות מסוימות שלה תורחבנה לכאלה של ועדת חקירה.

ועדת בדיקה ממשלתית אמורה להגיש את תוצאות הבדיקה והמלצותיה לשר הממנה והוא מביא אותן לממשלה. תפקיד הממשלה הוא ללמוד את הממצאים העובדתיים ולקבל החלטות, על פי הבנתה, לגבי הקשר בין הממצאים להמלצות, אפשרויות הביצוע של ההמלצות והסנקציות הפוליטיות הכרוכות בהתעלמות מהמלצות פומביות.

ההצבעה על הקמת וועדת החקירה לאסון מירון (קרדיט: דוברות הכנסת)

הוועדה החזקה ביותר

ועדת חקירה ממלכתית מוקמת לפי החלטת של ממשלת ישראל או בהחלטה של הוועדה לענייני ביקורת המדינה של הכנסת, בעקבות דיון בדוח של מבקר המדינה.

לאחר ההחלטה על ההקמה, הסמכות על הרכב הוועדה היא בידי הנשיא של בית המשפט העליון.

עוד באותו נושא

הממשלה תאשר ועדת בדיקה למחדל הבריחה מהכלא


8

למעשה, ועדת חקירה ממלכתית פועלת כמעין "בית משפט", ובשל כך יהיו בה לפחות שלושה חברים, או מספר אי-זוגי גדול יותר של חברים (כדי שתמיד ייווצר רוב במקרה של חילוקי דעות). יו"ר הוועדה הוא שופט של בית המשפט העליון או שופט של בית משפט מחוזי או שופט כאמור שיצא לגמלאות או שפרש.

מכוח הוועדה לזמן עדים ואף לכפות עליהם להשיב לשאלותיה. היא רשאית לכפות על רשויות המדינה ועל אזרחים למסור לה חומר שעשוי לסייע לה בחקירה, גם חומר חסוי.

הרכב ועדת מצא: ועדת החקירה הממלכתית על טיפול במפוני ההתנתקות (צילום: מרים אלסטר/פלאש 90)

כאשר הוועדה מסיימת את דיוניה עליה להגיש דוח הכולל ממצאים והמלצות, והיא רשאית לפרסם עוד קודם לכן דוח ביניים על תוצאות חקירתה. דוח הוועדה מפורסם לאחר הגשתו לממשלה, אך ניתן לקבוע שהדוח או חלקים ממנו יישמרו בסוד "למניעת פגיעה של ממש בביטחון המדינה, על יחסי החוץ של המדינה, על עניין כלכלי חיוני של המדינה על שלומו או פרטיותו של אדם, או על דרכי הפעולה החסויות של רשות או גוף שיש להם סמכות חקירה על פי דין".

על-פי פסק דין של בג"ץ, הממשלה חייבת לדון בהמלצות ועדת החקירה הממלכתית בצורה מעמיקה וממצה, אולם אין היא חייבת לקבל את ההמלצות. למעשה, הממשלה לא חייבת לקבל או ליישם את ההמלצות הוועדה, כאשר ללחץ הציבורי בעקבות פרסום הדו"ח יש משקל גדול.

הוועדות המפורסמות ביותר הן ועדת שמגר (רצח רבין 1995), ועדת אגרנט (מלחמת יום כיפור 1973), ועדת מצא (טיפול במפוני ההתנתקות 2009).

גם הח"כים חוקרים

הסוג האחרון הוא ועדת חקירה פרלמנטרית שהיא ועדת חקירה המוקמת על ידי הכנסת על מנת לחקור נושא העומד על סדר היום הציבורי.

הכנסת הסדירה בתקנונה את הליכי מינויה של ועדת חקירה פרלמנטרית, אך לא קבעה מהן סמכויותיה, וניסיונות להסדיר את הסמכויות בחקיקה לא צלחו. משכך, הפרשנות המקובלת היא שסמכויותיה של ועדת חקירה פרלמנטרית הן כשל ועדה מוועדות הכנסת.

מדובר בוועדה עם מעט מאוד סמכויות וכוח כפייה. בסמכותה לזמן רק עובדי מדינה, חברות ממשלתיות, תאגידים שהוקמו בחוק, רשויות מקומיות ומועצות דתיות. עובדים שזומנו כאמור חייבים להתייצב בפניה ולמסור לה את המידע שברשותם, אך השר הממונה או ראש הגוף הרלוונטי רשאי להופיע בוועדה במקום מי שזומן.

ח"כ לשעבר כבל, שעמד בראש ועדת חקירה פרלמנטרית (צילום: נועם פנטון ריבקין/פלאש 90)

הוועדה גם אינה רשאית להוציא צווי חיפוש, והסנקציות נגד מי שאינו מציית לוועדה הן במישור המשמעתי ולא במישור הפלילי.

דוגמאות לוועדות מסוג זה מהשנים האחרונות: התנהלות המערכת הפיננסית בהסדרי אשראי ללווים עסקיים גדולים (2017–2019), קליטתם בישראל של יוצאי אתיופיה (2008–2009), גילוי השחיתות בממשל במדינת ישראל (2005–2006).

מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו
2 תגובות - 2 דיונים מיין לפי
1
המחבלים שברחו שרים...
אלעזר אמסלם | 10-09-2021 2:13
המחבלים שברחו שרים - כאן כולנו מאותו הכפר. ג'נין ג'נין. הכל מאת ה' ולא הכול זה כוחי ועוצם ידי. הארוע מבהיר שהכל מה' - אין עוד מלבדו. יש מנהיג לבירה תתעוררו. אם ה' לא ישמור עיר...... הארוע העיר את עם ישראל לפני יום הדין. והסוף קרוב המחבלים יחזרו לכלא ועם ישראל יתעורר ויצא חזק מהמאורע. בסך הכול בורא עולם גרם לנו לעשות חשבון נפש לפני יום הדין. למרות שהמחבלים שברחו שרים - כאן כולנו מאותו הכפר. הם לא מבינים את המטרה. יש מנהיג לבירה תתעוררו. אם ה' לא ישמור עיר...... הארוע העיר את עם ישראל לפני יום הדין. והסוף קרוב הם יחזרו לכלא ועם ישראל יצא חזק מהמאורע תתעוררו זה בורא עולם גרם לנו. הכול מאיתו יתברך. יתברך שמו לעד.
2
אחרי הזנחה של...
פנינה מלר | 10-09-2021 3:55
אחרי הזנחה של שנים מה רוצים, ממשחת נתניהו השאירה שדה חרוך שנים של יבוש הבטחון הרפואה הרווחה החינוך,מיליארדים הלכו לישיבות ולרבנים, למטוסים יקרים עבור קיסר נהנתנות של שרים ומלחכיי פנכה נציגי העם והשופרות שלהם משמיעים דברי שנאה ושסע ומדברים כמו תגרנים בשוק בלי כבוד ערך או ערכים בושה וחרפה, מה יקבל הדור הצעיר אפס יכולת להתקדם חוסר שקטמחירים יקרים כשהישיבות ביחד הרבנים ובראש ליצמן מיבשים את הקופה,200 פרזינים עושקים את המדינה, ישארו זקנים נכים ניצולי שואה רעבים ללכם והצמרת תחגוג,בושה וחרפה