שירה איסקוב מסכמת את שנת תשפ"א וכך היא כתבה בחשבון הפייסבוק שלה: "איזו שנה זו הייתה! התחילה בין החיים למוות, איבדתי את נשמתי והיא לרגע קט הייתה עם הבורא – כנגד כל הסיכויים חזרתי לחיים".

"חזרתי להיות אמא לבני האהוב ואחות ובת למשפחה היקרה שלי שנקרעו מחוסר ידיעה אם אשרוד את הלילה בטיפול נמרץ. כעבור 6 ימים התעוררתי – למרות הפגיעות הרבות בראש, זכרתי הכל, כל חבטה, כל נעיצת סכין בגוף שלי ובעיקר את המשפט הנורא: לא תהיה לו אמא"

"התעוררתי וקיבלתי באותה שנייה החלטה – אני בוחרת בחיים, בוחרת לגדל את הבן שלי באושר ושמחה ולא בשנאה במרמור. ואני אעשה הכל כדי להשתקם כמה שיותר מהר, לקום מהכסא גלגלים, להחזיר את היד שהייתה מרוסקת לתפקוד מלא, לחזור לראות בעין שנהרסה ואפילו לשמוע באוזניים שנחתכו ותפרו אותן מחדש".

"היום שנה אחרי, אחרי 12 חודשים שאני עוברת טיפולים יומיומיים אני יכולה להגיד שאני עוד רגע מנצחת, כנגד כל הסיכויים אני עומדת על הרגליים ומגדלת את הבן שלי באושר ושלווה".

"לא מאחלת לאף אחד לעבור את השנה שעברתי, אבל לצערי נוכחתי לדעת שעם המון רצון אפשר לקום מהמקום הכי נמוך שיש. היום סוף סוף אשב עם בני ומשפחתי מסביב לשולחן החג, דבר שלא זכינו לו שנה שעברה"

"אז אני כן אמא שלו ותמיד אהיה – למרות שניסית לקחת את זה ממני! מאחלת לכולם שנה טובה ומבורכת, שנה של אושר, צחוק והמון בריאות".