הפרשן הפוליטי עמית סגל, העניק בסוף השבוע האחרון ראיון לעיתון 'ידיעות אחרונות', בו דיבר על משפחה, פוליטיקה ודת וחשף את הביקורת שלו על עולם הישיבות הסרוג.

סגל, שלמד בישיבת 'נתיב מאיר' שחזר את השנים בהן למד בישיבה, וצייר תמונה עגומה למדי: "כשאני נזכר בישיבה, אני רואה אותה בשחור לבן, עד כדי כך זה היה מקום עצוב בשבילי", נזכר סגל.

"אני זוכר את הרגע הראשון שהגעתי. אבא שלי הסיע אותי, אמא שלי לא באה. אולי לא ראתה מה יכול להיות כל כך קשה לי. כשהגענו לפנימייה אבא שלי אמר – 'תראה כמה השישיסטים מרוצים פה', אבל לא רציתי להישאר שם אפילו שנייה".

כדי לצפות בסרטון זה, אנא הפעל JavaScript , ושקול לשדרג לדפדפן שתומך ב HTML5 video .

מתוך חשבון הפייסבוק של עמית סגל. ארכיון

"המקום הזה היה התגשמות הרעיון של בית הספר כמטחנת בשר. אין לי מילים לתאר כמה אנחנו התלמידים היינו לא רלוונטיים. שנים אחרי זה, בכל מוצאי שבת, אני הייתי בדיכאון קליני, כי מוצאי שבת זה או שאתה בבית אבל כבר בדרך לחזור לפנימייה, או שאתה מסיים עוד שבוע בפנימייה ואתה בדרך לעוד שבוע כזה".

"לא הייתי בן אדם שם. רק עוד מספר. בדיעבד, אני חושב שהייתי שם בדיכאון. שישה נערים בחדר, אין פרטיות. קמים ב־06:40, תפילה עד ארוחת בוקר. ואז משם, חמש שעות לימודי גמרא. אין אף אדם בעולם שיכול ללמוד חמש שעות רצוף גמרא. בטח לא חבורת ילדים בני 14. אחרי זה ארוחת צהריים וחוזרים ללימודים שוב, הפעם לימודים רגילים של תיכון. בשמונה בערב ארוחת ערב, בעשר כיבוי אורות, זהו. ככה נראה היום. כל יום".

סגל מתח בקורת על עולם הישיבות התיכוניות הסרוג ואמר: "הרבנים והמורים היו כולם חרדים וזה אוקסימורון שאני לא מבין. הרי אם את טבעונית, לא היית שמה את הילדים שלך אצל אוכלי בשר. אז למה ילדים דתיים-לאומיים אצל חרדים? זה מין עיוות שהתפתח עם השנים".