‏אחרי 15 שנה, זדורוב חוזר הביתה: בית המשפט קבע כי זדורוב ישחורר למעצר בית באיזוק אלקטרוני.

אולגה זדורוב עם העו"ד (צילום: דוד כהן\פלאש90)

לפני כשלושה חודשים, השופט מלצר הורה על גיוס צוות מחודש וחקירה חוזרת של הראיות הקושרות את רומן זדורוב לרצח של הנערה תאיר ראדה ז"ל. לאחר בחינה מעמיקה, בפרקליטות הוחלט לנהל את משפטו בשנית.

הטיעון עומד בסתירה חזיתית לקביעת השופט מלצר

הטיעון שהשמיעה המדינה כי אין בראיות החדשות שהציגה ההגנה כדי להפחית מעוצמת הראיות המרשיעות וכי אין כל סיכוי שראיות אלה יביאו לשינוי בתוצאות המשפט הוא טיעון העומד בסתירה חזיתית לקביעת השופט מלצר בהחלטה על קיום משפט חוזר ועל כן, אין לקבלו. ניתן לצפות כי המדינה תתמודד עם הבקשה לשחרור שהגיש המבקש, כאשר נקודת המוצא שלה היא החלטת השופט מלצר והקביעות המפורטות שבה לעניין הכרסום בראיות.

השופט מלצר (צילום: יונתן זינדל\ פלאש90)

לעניין עילת המעצר – בחלוף 15 שנים שבהן שהה המבקש בכלא והרשעתו בוטלה, נקודת האיזון השתנתה, והדגש היום הוא על זכויות המבקש והשמירה עליהן נוכח הפרת האיזון שנקבע בחוק המעצרים לעניין משך תקופת המעצר אף בעבירות חמורות, כגון רצח, אינוס והריגה.

המדינה כמעט והתעלמה בטיעוניה ממשך הזמן שבו שוהה המבקש בכלא, והעלתה את טענותיה כאילו מדובר בדיון ראשון בעניינו. הכלל שהוא שבחלוף 9 חודשים מיום המעצר, יש לשחרר את העצור עד תום ההליכים, אלא אם ישנן נסיבות מיוחדות המצדיקות המשך המעצר.

חוזר הביתה (צילום: יונתן זינדל\ פלאש90)

על המדינה להראות כי קיימות נסיבות מיוחדות

ככל שתקופת המעצר הנוספת ארוכה יותר, כן צריכות להיות נסיבות אלה חזקות יותר. כללים אלה חלים ביתר שאת על מי שהוחלט לקיים בעניינו משפט חוזר בחלוף 15 שנים שבהן הוא יושב בכלא. לא המבקש היה צריך להוכיח כי הוא ראוי לשחרור, אלא היה על המדינה להראות כי על אף חלוף הזמן, קיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות המשך החזקתו במעצר מאחורי סורג ובריח. בנטל זה לא עמדה המדינה.