חוק צהר הוא חוק רע שנועד לכשלון

חוק פתיחת אזורי רישום הנישואין שעבר היום בקריאה שניה ושלישית הוא חוק רע שרק יפגע במערכות העדינות של הרישום לנישואין.

נתחיל קודם כל בצהלות השמחה של הבית היהודי. צריך לזכור שהחוק עלה בקריאה ראשונה, כשנפתלי בנט עוד היה מנכ"ל מועצת יש"ע. את החוק הציעו עוד בכנסת הקודמת ח"כ פאינה קירשנבוים מישראל ביתנו ועוד ח"כים שבינתים לא נבחרו לכנסת או שמונו לשרים וסגני שרים (החוק נרשם בסוף על שמו של איתן כבל). הנתון הזה לא הפריע לדובר הבית היהודי להציג את העברת החוק כ"הישג לבית היהודי".

והסיבה ברורה. אחרי ההפסד בבחירות לרבנות הראשית, בבית היהודי היו לחוצים להראות קבלות בשטח. 'חוק צהר' הוא חלק מהמהפכה בשירותי הדת עליה הכריזו בנט והרב אלי בהן, מהפכה שבינתיים תקועה בגלל וטו של השרה ציפי לבני כנקמה על הפלת חוק שטרן.

אז בבית היהודי רצו להראות הישג, ונראה כי מישהו שם במערכת לא עשה 'רגע חושבים' כדי להבין מה מטרתו של החוק ואם הוא בכלל יכול לעבוד.

קודם כל נקדים כי סביר שהמצב במועצות הדתיות וברישום לנישואין הוא לא משביע רצון, וייתכן כי במקומות רבים יש איטיות במערכת או נהלים קפדניים מדי. יכול להיות שגם השירות גרוע ולא אדיב. אך עם כל זאת החוק שמוצע כיום הוא חוק רע שיסתיים בכשלון קולוסאלי, גם מבחינה רוחנית וגם מבחינה פרקטית.

חוק רע ליהדות

החוק החדש קובע כי זוג המבקש להנשא יוכל להרשם לנישואין בכל מועצה דתית בארץ ולא רק במועצה הדתית המקומית של אחד מבני הזוג כפי שהיה עד היום. בשלב הראשון מדובר כאן ברמיסה מוחלטת של מושג ה'מרא דאתרא' שגם הוא נמצא כיום על כרעי תרנגולת. על פי ההלכה סמכות הרב המקומי היא הקובעת גם כנגד רבנים גדולים ממנו.

ויותר מזה, הפרצה הגדולה בחוק, היא במקרה של רושם נישואין שיחליט שלא לקבל את הכללים של הרבנות בנושאי בירור יהדות או בירורי רווקות. אם עד עכשיו הבעיה הייתה נקודתית, כשברבנות ידעו כי בעיר פלונית יש רושם נישואין בעייתי ויכלו לטפל בו בועדות משמעות (בין אם הוא מחמיר מדי או מקל מדי), כעת הבעיה הנקודתית הופכת להיות בעיה ארצית.

רושמי נישואין יוכלו להחליט על דעת עצמם לקבל אנשים מבלי לברר כראוי את מצב היהדות שלהם, עם דגש על עולים חדשים או על אנשים שהתגיירו בחו"ל. השמועה על 'רבני שכונה' תעשה לה כנפיים ומכל הארץ ינהרו לאותו מועצה דתית כל אותה אוכלוסייה בעייתית שאינה יכולה להתחתן ברבנות "נורמלית", שלא לדבר על רבנות מחמירה.

בנוסף, מאחר שכל מועצה דתית גובה אגרת רישום עבור כל מי שנרשם אצלה, והכנסותיה מגיעות לקופת המועצה עבור פיתוח ותקנים לעובדים, יצור החוק החדש מוטיבציה כפולה אצל אותם רבנים מקלים, מה שיגרור אחריהם גם את הרבנים 'המתנדנדים' ללכת לכיוון הזה, ולחתן כל מה שזז.

התחרות תיצור מן הסתם, פרסומות גלויות וסמויות, לא ירחק היום ונראה על שער העיתון כתבה מפנקת על הרב האמיץ שקיבל את ההחלטה לסייע לאוכלוסיות שסומנו על ידי הרבנות.

הכשלון המערכתי

ברמה המערכתית צפוי החוק לכשלון מהסיבה הפשוטה, שמעולם שירותי ממשלה לא שופרו באמצעות תחרות.

בסניפי הביטוח הלאומי לא יקבלו מי שלא גר באזור הרישום, בדיוק כמו במשרד הפנים או בלשכות התעסוקה. הסיבה לכך היא שאותם סניפים תוכננו פיזית עבור מספר האנשים אותם הם אמורים לשרת, מבחינת מספר העמדות, מספר הכסאות בחדרי ההמתנה ואפילו מספר תאי השירותים בסניף. ניסיתם פעם להחליף סטטוס בתעודת זהות, בסניף משרד הפנים הלא נכון? בשיעורי נהיגה הטסטים נקבעים לפי המורים ולא לפי התלמידים ובלשכת התעסוקה יקבלו רק את המובטלים מהאזור הספציפי, אז למה כשמדובר בנושאי דת פתאום הכל צריך להיות פתוח ופרוץ?

גם מערכת המחשוב בה מתפארים במשרד לשירותי דת לא תועיל. המועצות הלא יעילות לא יטמיעו את המערכת, שרק תפריע להן ותהפוך אותן לעוד פחות יעילות בהשוואה למועצות העמוסות.

פתיחת אזורי הרישום, ונהירה עתידית אפשרית של זוגות לסניפים "מוצלחים" תביא לעומס יתר ולהתארכות התורים באופן שיהפוך את השירות לבלתי יעיל.

אגב, גם הבנקים עובדים בשיטה דומה. פתיחת תיק למשכנתא או להלוואה גדולה, יכולה להעשות רק בסניף הבנק של המבקש, לא רק בגלל שצריך זיהוי מדוקדק יותר, אלא גם בגלל העובדה שפעולה כזו לוקחת מספר שעות, וצריך לחלק את העומס בין סניפי הבנקים השונים.

אז מה כן צריך לעשות?

ההתייעלות של המשרדים הממשלתיים בעשור האחרון, נובעת בין השאר ממהפכה שהוביל נתניהו בעת שהיה שר אוצר. בזמנו הוא שכר חברות ייעוץ שבדקו את השירותים הממשלתיים, וקבע נקודות לשימור ונקודות לשיפור. החברה המליצה על מילוי טפסים באינטרנט, תשלום מקוון, אפשרות לתשלום בכרטיסי אשראי, צמצום תקנים או הרחבתם וכו'.

התקן הממשלתי חויב בכל משרדי הממשלה נותני השירות, כשמדי פעם נבדקים המשרדים ונערך בהם ייעול או בדיקה מחדש.

ברישום לנישואין היה צריך סדר הדברים להיות: קודם כל אכיפת נהלי החוק כנגד רבנים מחמירים והתנהלות קשוחה מול רבנים שאינם נשמעים לתקנות הרבנות הראשית. במקומות קשים מאוד פותרת הרבנות הראשית לישראל את הבעיה על ידי עקיפת הרב המקומי, אך פתרון זה נעשה בצורה נקודתית ובמספר מועט של מקרים, אחרי בדיקה וחקירה.

במקביל היה צורך להטמיע קודם את המערכת הממוחשבת במועצות הדתיות ולבחון היכן נקודות התורפה והחולשה במערך קבלת הקהל שלהן ואותו לשפר, על ידי מתן בונוסים למועצות מצטיינות ויעילות. אלא שתהליך כזה דורש זמן רב, והיו כאלה שדרשו הישגים עכשיו.

אז בתסריט הגרוע, מערך הרישום לנישואין לא הולך להשתפר ומאידך עלולים להיות רשמי נישואין מקלים, שיגרמו לקרע בתוך העולם היהודי. אם כרגע כל היהודים בישראל מהרפורמים ועד לחרדים הקיצוניים, נותנים אמון במערך הרישום לנישואין, החוק החדש עלול לפרום את האמון הזה.