השר לשירותי הדת, מתן כהנא, מציע להפריט שירותי מתן-ההכשרים למזון בארץ, ולפי עצתו של שר האוצר, הוא טוען שבכך יוזיל את מחירי שכר המשגיחים, וגם ישיג סטנדרט אחיד לכל רמות הכשרות בארץ, כלומר בלי חומרות מיותרות.
תוכנית זו היא באמת "תיבת פַּנְדוֹרָה" כלומר נזקים רבים יצוצו לנו.
[א] מה פירוש "הוזלת התשלום למשגיחי הכשרות"? המדד ליוקר מתן ההכשרים הוא אך ורק לפי כמות שעות עבודה של נוכחות המשגיחים במפעלים, במסעדות או בבתי-מלון. אם לפי הרבנות הראשית דורשים שעות מרובות, מה מפריע לארגון ממונה על הכשרות לאפשר השגחה של שעה ביום? או שעה בשבוע? או שעה בחודש? כמובן בהתנאה שיופיע המשגיח במפעל או במלון בלי הודעה מוקדמת לבעליהם. אבל אין ספק שכשרות כזו תהיה מפוקפקת ביותר.
[ב] השר מציע שלא רק הרב המקומי יעניק תעודת כשרות, אבל גם איזה רב שיהיה הנמצא בעיר אחרת, רחוקה כמה שתהיה, ממטולה ועד אילת, רשאי להנפיק תעודה. הבעיה בזאת היא שרק רב העיר המסוימת עליה דנים, יש לו "יד על הדופק". ידוע לי על מקרה במציאות שמאפיה מסוימת, בעיר אחת, הייתה מכינה לחמים ומאפים ביום שביעי של פסח, בצהרי היום. והעיד על כך עובר אורח לרב העיר שראה את הפועלים במאפיה אופים את הלחמים. כמובן יש בזה איסור אכילה של "חמץ שעבר עליו הפסח". הוא הודיע לרב העיר, והוא איים על בעלי המאפייה על ביטול תעודת ההכשר אם לא יקבלו על עצמם לא לחזור על אִיוַלְתָּם. כלום רב מעיר אחרת מכיר את האנשים והמפעלים, ויהיה עירני לבעיות הצפויות?
במה תועיל ההפרטה?
[ג] הרב אברהם יצחק קוק עמל רבות כדי לבסס הרבנות הראשית, רבנות מרכזית, שתחת סמכותה יהיו מאוגדים כל שומרי המצוות והמסורת. אבל כאשר מפצלים סמכויות, ומרבים גופי כשרות, אדם אחד לא סומך על הכשר זה, והשני לא סומך על הכשר אחר, ואינם מוכנים לאכול איש בבית רעהו. כאשר מחלישים סמכותה של הרבנות הראשית, רק מוסיפים שמן למדורה של ריבוי הפילוגים בישראל, שיש לנו מכך כבר די והותֵר!
מה שאולי השר מתכווין (ולא בטוח שזה כך) שתהיה לרבנות הראשית סמכות לבטל רשיונות ההכשרים, לאיגודים אלו אם ינהגו לפי סעיפים פסולים, או אם יקום גוף כשרות המנוהל על ידי שיטות הרפורמים. אבל אם כבר נותן לרבנות הראשית סמכות לבטל מה שלא נראה בעיני חכמי הדור, מה הועיל בהפרטה? הרי פשוט הרבה יותר שיחוקקו חוק שעל כל רבני הערים והישובים לקיים סטנדרט אחיד של כשרות, כפי הדרכת הרבנות הראשית, ולפי הוראותיהם, ולא שכל רב יקבע לעירו בנפרד.
קיצור הדבר, על השר להתייעץ אצל גדולי התורה. כבר אמרו חז"ל במסכת נדרים (מ, א) "אם יאמרו לך ילדים 'בְּנֵה', וזקנים [אומרים] 'סתור', שמע לזקנים ואל תשמע לילדים. שבנין ילדים [היא] סתירה [=כלומר: הרס], וסתירת זקנים [היא] בנין. וסימן לדבר רחבעם בן שלמה (מלכים-א פרק יב).
==
הרב משה צוריאל הוא מחבר סדרת הספרים 'אוצרות הראי"ה'
מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
