היום בהיסטוריה: י"א באב  תרצ"ח – נפילתו של לוחם האצ"ל יעקב רז

יעקב (רז) ראס נולד באפגאניסטן. בילדותו התייתם מאמו ובהיותו בן עשר עלתה משפחתו לארץ-ישראל והשתקעה בירושלים.

בשל הקשיים הכלכליים שפקדו את המשפחה נאלץ יעקב להפסיק את לימודיו הסדירים ולהשתכר למחייתו. הוא המשיך את לימודיו בשיעורי ערב כשהוא מגלה צמאון דעת והתמדה רבה.

בגיל צעיר הצטרף לקן בית"ר המקומי, ולאחר מכן לשורות האצ"ל. עקב שליטתו בשפה הערבית, נשלח יעקב רז בימי מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט (36-39) לפעולות-תגובה מיוחדות בלב העורף הערבי.

בכ"ח תמוז תרצ"ח (יולי '38) יצא מחופש כערבי, לשוק שבעיר העתיקה כשבסלו מוקש המחובר לשעון, מוסווה בתוך פירות וירקות. מפקדיו של רז, שתכננו את הפעולה זמן-מה מראש, לא שמו לב לעובדה, שבאותו יום הכריזו הערבים שביתת סבלים.

יעקב עורר את חשדם של העוברים והשבים בסביבת שער שכם הם הפכו את הסל וכאשר מצאו בתוכו את המוקש, התנפלו על רז ודקרו אותו בסכינים בכל חלקי גופו.

קרע את התחבושת ומת מאיבוד דם

יעקב הועבר לבית החולים "הדסה" והמוקש פורק על-ידי חבלן המשטרה. מאוחר יותר, לראשונה על פי דרישות הבריטים הועבר לבית החולים הממשלתי בעיר ושם נחקר יום-יום על-ידי אנשי הבולשת שדרשו לדעת מי היו שולחיו.

מחשש שמא לא יוכל לעמוד זמן רב בחקירות נוספות החליט יעקב להחיש את קיצו, חיכה עד אשר נרדמו שומריו ואז קרע מעליו את התחבושות שכיסו את פצעיו ובי"א באב תרצ"ח (8.8.1938) נפטר מאיבוד דם.

יעקב רז היה החלל הראשון בפעולות האצ"ל כשבגבורתו לא הסגיר חברים ולוחמים גם במחיר חייו. בשכונת ארמון הנציב יש רחוב על שמו, המשורר אורי צבי גרינברג כתב לזכרו שיר בשם אגדת יעקב רז.

את השיר אני שר לכבודו וסודו/

כי הן פסל משיש עליו לא יוקם/

אך בלבוש הגואל שיבוא בהודו/

גם שם הנוקם יעקב רז ירקם...