מדי שנה, בי"א בחשוון, מציינים את יום פטירתה של רחל אמנו, ואלפי מתפללים נוהגים להגיע לקברה שבפאתי בית לחם. אבל מאחורי המקום, שמזוהה במשך דורות עם תפילות, דמעות ובקשות לישועה, מסתתר גם סיפור היסטורי על מאבק לשמירתו בידי ישראל.
הדמעות שהגיעו עד ללשכת ראש הממשלה
אחד הסיפורים המוכרים ביותר על קבר רחל התרחש בתקופת הסכמי אוסלו, כאשר עלתה האפשרות שהמתחם יועבר לשליטה פלסטינית.
הרב מנחם פרוש וחבר הכנסת דאז חנן פורת פעלו למנוע את המהלך. על פי עדותו של הרב פרוש, הוא הגיע לפגישה עם ראש הממשלה יצחק רבין, ובמהלכה התקשה לעצור את הדמעות. "איך החלטת להעביר את קבר רחל? ההחלטה כעת נתונה בידך", סיפר פרוש שאמר לרבין. לדבריו, הוא תפס את רבין והחל לבכות.
"רבין עמד דום והיה נבוך. והוא אמר לי: 'הרב פרוש, עד כדי כך אתה נרגש?'. אמרתי לו: 'קבר רחל זה הנשמה שלנו', והבכיות הלכו וגברו".
פרוש סיפר כי עוד במהלך אותה פגישה הודיע לו איתן הבר, ראש לשכתו של רבין, שההחלטה להעביר את המתחם לרשות הפלסטינית שונתה. מדובר בגרסתו של פרוש לאירועים, שהפכה עם השנים לחלק מהסיפורים המזוהים עם המקום.
המבנה שהשתנה לאורך השנים
קבר רחל מוזכר כבר בספר בראשית, שם מסופר על מותה של רחל בדרך לאפרת ועל קבורתה בידי יעקב: "וַתָּמָת רָחֵל וַתִּקָּבֵר בְּדֶרֶךְ אֶפְרָתָה הִוא בֵּית לָחֶם". המבנה המזוהה עם הקבר עבר שינויים רבים לאורך השנים. במאה ה-19 פעל משה מונטיפיורי לשיפוץ המקום ולהרחבתו, ובמסגרת העבודות נוסף חדר כניסה למבנה.
אחד הפריטים המעניינים שנותרו מהתקופה הוא דלת העץ הכבדה, שלה הותקן מנעול מיוחד. על פי המסורת המתועדת על המקום, הדלת והמפתח הוכנו בהזמנת מונטיפיורי, ושיטת פתיחת המנעול הייתה ידועה רק לגבאי הקבר.
בעבר היה אפשר לזהות את המבנה מרחוק בזכות הכיפה המפורסמת שלו. כיום, בעקבות השינויים הביטחוניים והקמת חומות הבטון סביב המתחם, המראה שונה מאוד מזה שהופיע בתצלומים ובציורים ההיסטוריים.
"מאמע רחל": המקום שהפך לסמל של תפילה
הרב פרוש סיפר כי גם לאחר מלחמת ששת הימים הגיע לקבר יחד עם רבי אריה לוין והרב חיים שמולביץ. לדבריו, הביקור היה מלווה בבכי ובהתרגשות גדולה. "רבי אריה לוין צעק בבכי: 'מאמע רחל', ורבי חיים שמולביץ אמר בבכיות נוראות: 'אמא רחל, כתוב בפסוק מנעי קולך מבכי, ואני אומר לך המשיכי לבכות כי יש שכר לפעולתך'".
הקשר בין רחל אמנו לבין תפילה ובכי מלווה את המסורת היהודית במשך דורות, בין היתר בזכות הפסוק מספר ירמיהו: "קוֹל בְּרָמָה נִשְׁמָע, נְהִי בְּכִי תַמְרוּרִים, רָחֵל מְבַכָּה עַל בָּנֶיהָ".
גם כיום קבר רחל ממשיך להיות מוקד עלייה לרגל ותפילה, במיוחד סביב י"א בחשוון. עבור רבים מהמבקרים, זהו מקום שמסמל את דמותה של רחל כאם המבקשת רחמים על בניה, ואת הקשר שנשמר למקום לאורך הדורות.
