בית המשפט העליון בשבתו כבג"צ, דחה היום ברוב של 8 נגד 1 את העתירה של התנועה לאיכות השלטון נגד התיקון לחוק יסוד הממשלה, שהמציא את מוסד ממשלת החילופים וראש הממשלה החלופי.

תשעת שופטי ההרכב היו: הנשיאה חיות, המשנה לנשיאה (בדימ') מלצר, והשופטים: הנדל, הנדל, עמית, סולברג, ברק-ארז, ברון, קרא ומינץ. שמונת שופטים קבעו כי יש לדחות את העתירה מול דעתו של מלצר, שביקש לקבל את העתירה ולקבוע כי שינויי שלטון ייעשו רק לאחר הבחירות הבאות.

כדי לצפות בסרטון זה, אנא הפעל JavaScript , ושקול לשדרג לדפדפן שתומך ב HTML5 video .

עו"ד אליעד שרגא (צילום/ סרוגים)

העתירה הוגשה נגד שלושה סעיפים עיקריים:

(1) ההוראה הקובעת כי במסגרת הבעת אי-אמון בממשלת חילופים, לא יוכלו ראש הממשלה וראש הממשלה החלופי לעמוד בראשות הממשלה האחרת

(2) הוראת שעה הקובעת כי בתקופת כהונתה של הכנסת ה-23 לא ניתן יהיה לשנות את מרבית הוראות תיקון מס' 8 אלא ברוב של 70 חברי כנסת

(3) הקביעה כי הוראות התיקון ייכנסו לתוקף באופן מיידי כבר בתקופת כהונתה של הכנסת ה-23.

דעת הרוב – שינויים חוקתיים יחולו מיד

אשר לסוגיה הראשונה – שופטי ההרכב קבעו כי עצם צמצום האפשרות להביע אי אמון בממשלה במסגרת ממשלת חילופים אינה מצדיקה התערבות שיפוטית, לא מכוח דוקטרינת השימוש לרעה בסמכות המכוננת (ראו לאחרונה בעניין התקציב), ולא מכוח דוקטרינת התיקון החוקתי שאינו חוקתי (אשר טרם הוכרה בשיטתנו המשפטית ונדונה אך לאחרונה בעניין חוק יסוד: הלאום). זאת, בין היתר, בשים לב למגבלות קודמות שהוטלו על האפשרות להביע אי אמון בממשלה ולכך שבידי הכנסת קיימים כלים נוספים לצורך פיקוח על הממשלה.

בכל הנוגע לסוגיה השנייה, כלל שופטי ההרכב עמדו על כך שעם התפזרות הכנסת ה-23 הפכה סוגיית שריון חלק מהוראות התיקון בהוראת שעה לתיאורטית, ומשכך התייתר הצורך להכריע בה.

ביחס לסוגיה השלישית נחלקו עמדות השופטים: דעת הרוב סברה כי במקרה דנן לא נפל פגם בכך שתיקון מס' 8 הוחל באופן מידי כבר בתקופת כהונתה של הכנסת ה-23. מרבית שופטי ההרכב ציינו כי סוגיה זו הפכה גם היא לתיאורטית עם התפזרות הכנסת ה-23; וכי גם לגופם של דברים אין ככלל פסול בכך שתיקונים חוקתיים ייכנסו לתוקף מיד עם חקיקתם; וזוהי גם הפרקטיקה הנוהגת בשיטתנו מקדמת דנא.

מלצר – שינויים רק מהכנסת הבאה

המשנה לנשיאה (בדימ') מלצר סבר, בדעת יחיד, כי שינוי הכללים החוקתיים ביחס לאופן הרכבת הממשלה ולהבעת אי-אמון בה לאחר הבחירות ובטרם הורכבה הממשלה,  עולה כדי שינוי כללי המשחק תוך כדי המשחק. לגישתו, הפרקטיקה החוקתית הקיימת מצביעה על כך ששינויים משטריים משמעותיים חוקקו באופן פרוספקטיבי והוחלו רק ביחס לכנסת הבאה, וחריגה מפרקטיקה זו עשויה להוות "שימוש לרעה בסמכות המכוננת".

עם זאת, סבר המשנה לנשיאה (בדימ') מלצר כי הוצג על-ידי משיבי המדינה צידוק (חלקי) להחלת הוראות תיקון מס' 8 באופן רטרואקטיבי, ולפיכך יש לדחות את העתירות. זאת, לגישתו, בכפוף "להתראת בטלות מרוככת" לפיה אם יערכו בעתיד שינויים משטריים משמעותיים, כמו אלה שעמדו לפנינו בעתירות, אשר יוחלו באופן מיידי, להבדיל מתחולה שלהם לאחר הבחירות לכנסת העוקבת – ייתכן כי נפקותם של שינויים אלה תהיה בטלות.

התנועה לאיכות השלטון: חוקי יסוד הפכו לפלסטלינה

בעקבות דחיית העתירה נמסר מהתנועה לאיכות השלטון: "על אף שהעתירה נדחית, די לקרוא את הדברים שכותבים השופטים על מנת להבין את גודל המשבר המשטרי שאליו הוביל אותנו התיקון חסר האחריות של הממשלה הקודמת, שהפכה את חוקי היסוד של מדינת ישראל לפסטלינה הניתנת לשינוי לפי צרכי השעה הפרסונליים, וגרמו נזק אדיר לציבור הישראלי.

אנחנו שבים ומזכירים כי בימים אלו הממשלה המתהדרת בתואר "ממשלת השינוי" ממשיכה בדרכה הרעה של הממשלה הקודמת, ומוסיפה לעשות פלסתר מחוקי היסוד של מדינת ישראל, לערוך בהם תיקוני בזק ולהכפיף אותם לצרכים פוליטים רגעיים. אנו קוראים לממשלה ולחברי הכנסת בקואליציה לקרוא היטב את האמירות הנוקבות שבפסק הדין, ולבטל את ההסדר המביש ששינה בין לילה את שיטת המשטר שלנו הפך את הממשלה שלנו לממשלת שיתוק"