ועדת החוקה אישרה היום (א') את תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש. לפי התקנות המוצעות, החל מהלילה בחצות גם ניסיון ליציאה למדינה שהיציאה אליה נאסרה בתקנות, בניגוד לתקנות, תיחשב עבירה לפלילית ומנהלית שבצדה קנס בסך 5,000 ₪.
כמו כן, המדינות אוזבקיסטן ובלרוס יתווספו לרשימת המדינות ברמת סיכון מרבי, והרשימה תכלול את המדינות: אוזבקיסטן, ארגנטינה, בלרוס, ברזיל, דרום אפריקה, הודו, מקסיקו ורוסיה.
זו המדינה שממנה הגיעו הכי הרבה חולי קורונה לישראל
6
0
6 ח"כים תמכו בתקנות: יו"ר הוועדה ח"כ גלעד קריב (העבודה) והח"כים ענבר בזק, משה טור-פז (יש עתיד), בני בגין, שרן השכל (תקווה חדשה), אלון טל (כחול לבן). התנגד: ח"כ שמחה רוטמן (הציונות הדתית).
2 ח"כים נמנעו: אמיר אוחנה (הליכוד), אורי מקלב (יהדות התורה).
על-פי התקנות הקיימות אסורה יציאת אזרחים ותושבים ישראלים (למעט חריגים אשר אושרו על-ידי וועדת חריגים) למדינות ברמת סיכון מרבי, ובנוסף, כלל הנכנסים לישראל (מכל גיל, כולל מחלימים ומחוסנים) ממדינות אלו, מחויבים בבידוד על-פי נהלי משרד הבריאות בעת כניסתם ארצה.
התקנות יהיו בתוקף עד ל-25.7.21. עוד מאריכות התקנות את תוקף התקנות הקיימות ב-14 ימים.
התחלואה בבלרוס ואוזבקיסטן עלתה משמעותית
יו"ר הוועדה ח"כ גלעד קריב (העבודה) פתח את הדיון: "מניעת היציאה היא פרקטיקה משפטית יותר קלה מאשר למנוע מאזרחים מלחזור למדינתם. ככל שמתגלים יותר חורים ברשת נשאלת שאלת היעילות. אם אדם יכול לקחת רכב ולעבור את הגבול בקלות זה דורש בדיקה. ככל שאתם מרחיבים את חובת הבידוד למדינות בסיכון גבוה, הדגש צריך לעבור לרגע הכניסה ופחות ליציאה. מצד שני אם זה אכן מצמצם את כמות היוצאים למדינות אדומות, אנחנו צריכים להיות רגישים לצורך של משרד הבריאות למנוע כניסה למדינות אלו. אם אתם מתעקשים על הכלי הזה תמצאו כלי קוהרנטי לשם כך".
עו"ד טל וינר שילה ממשרד הבריאות: "במסגרת התיקון- הארכת תוקף התקנות הקיימות ב-14 יום, הוספת בלרוס ואוזבקיסטן שהתחלואה בהן עלתה משמעותית למדינות בסיכון מרבי וכן הבהרה שגם ניסיון ליציאה מהארץ מהווה עבירה פלילית ומנהלית שהקנס עליה -5000 ₪. זאת בעקבות מקרים של אנשים שלא אושרו בוועדת החריגים וממילא לא עונים על הקריטריונים ובכל זאת עלו על מטוס". עוד אמרה כי "החוק המאפשר את ההכרזה על בידוד במלוניות מאפשר חריגים וראינו המון בקשות חריגים מוצדקות על פי הקריטריונים שבחוק. הרבה אנשים קיבלו פטור ולא שמרו על בידוד ולכן אנחנו מנסים לצמצם כמה שיותר את החורים הללו".
אילנה גנס ראש מטה בריאות הציבור במשרד הבריאות אמרה: "קרוב ל-4000 איש נכנסו מרוסיה למרות איסור היציאה אליה, ו-1.6% עדיין חולים כלומר 81 חולים. אם היינו יודעים שכל מי שנדרש לבידוד בחזרה לארץ לא היינו מגבילים את היציאה. כדי להמשיך לשמר את ההישג עלינו לשמר את הגבולות".
מנתוני משרד הבריאות שהוצגו בדיון ועדת חוקה עולה כי 345 חולי קורונה אובחנו לאחר שחזרו לארץ מחו"ל. עיקר החולים שנכנסו לארץ הגיעו מרוסיה, ודווקא מהודו לא נמצאו חולים.
ח"כ שמחה רוטמן (הציונות הדתית) אמר בוועדה: "היציאה לא מטרידה אותנו, מה שמטריד הוא החזרה אלינו. פוגעים בזכות יסוד מוגנת במקום הלא נכון. יש לאפשר לצאת ולעשות הכל בחזרה או לחייב הפקדת סכום למימון הבידוד במלונית על חשבון הנוסע- מונית בידוד מיוחדת הלוקחת למקום לבידוד.
אני לא מכיר הרבה מדינות שיש בהן זכות חוקתית בעניין איסור יציאה. עד כמה שאני חושב שבימ"ש עליון עושה שימוש לרעה בחו"י כבוד האדם וחירותו, על הכנסת להיות קנאית לחוק. אסור לכנסת לאשר צעד כזה. ישראל היא אחת הבודדות שיש בה זכות חוקתית כזו ואנחנו מטילים סנקציה של 5000 ₪ על מימוש הזכות. התקנות מנוגדות לחו"י כבוד האדם וחירותו".
240 שוטרים גויסו לאכוף בידודים
נצ"מ צביקה חסיד מנהל מנהלת אכיפה קורונה במשטרת ישראל: "המיקוד של המשטרה הוא באכיפה של מבודדים החוזרים מחו"ל. גויסו כ-240 שוטרים למשימה זו יחד עם שוטרי השגרה. נתב"ג תוגבר ע"י המשטרה ב-8 שוטרים נוספים שעיקר המיקוד שלהם הוא ללוות את הטיסות האדומות הנוחתות בטרמינל 1, לתרחיש המחייב התערבות משטרתית. ניסיונות לצאת למדינות אדומות, הפרת בידוד ועוד. כיום אין שום גורם, לא של המשטרה או רש"ת, שעושה אכיפה ספציפית ונקודתית על כל מי שיוצא מטרמינל 1 לאוטובוס או מונית אלא רק בידוקים בודדים".
היו"ר ח"כ קריב דרש לדעת איפה מתקיים המהלך הסטטוטורי של היוועצות משרד הבריאות, "שהוא חלק מהוראת חוק שפוגעת בזכויות חוקתיות, שבו משרד הבריאות פוגש את גורמי האכיפה ודורש צעדים, ובאיזו תדירות מתקיים המפגש? האם יש פורום מוגדר בין משרד הבריאות למשרד הבט"פ בו נדונים הדברים ובאיזו תדירות הוא מתכנס? הייתי מצפה שאחת לשבוע יהיו המלצות משרד הבריאות למשרד הבט"פ לסדרי עדיפויות לאכיפה".
כדי לצפות בסרטון זה, אנא הפעל JavaScript , ושקול לשדרג לדפדפן שתומך ב HTML5 video .
אמנון שמואלי מנהל אשכול נתב"ג ברשות האוכלוסין וההגירה אמר בדיון: "יש אכיפה מוחלטת של איסור היציאה. אנחנו נמצאים בשערי העלייה למטוס ומורידים את כל אלו שמיועדים למדינות אלו. יש את חייבי הבידוד ואנחנו מאתרים אותם ומעבירים למשטרה. הורדנו 150 איש בשבוע האחרון. בשער העלייה למטוס, אין עליה ללא אישור ועדת החריגים, אלא אם אותו אדם מערים ומצהיר שאינו נוסע למדינה כזו ויוצא את הגבול. אנחנו ממלאים טופס בידוד ומנחים איסור נסיעה בתחב"צ והשוטרים מסייעים בכך. לגבי החזרה- אנחנו בודקים אם אדם יצא לפני ה-29.6 כשהתקנה נכנסה ואז אין סנקציה. אם זה אחרי- נפעיל סנקציה, אך עד כה לא נתקלנו באנשים כאלו. אנחנו פרוסים באפיסת כוחות על כל הטרמינל ואוכפים את כל התקנות שיש".
עו"ד רננה שחר, יועמ"ש רשות שדות התעופה התייחסה לדרישה לשיפוי על כרטיסים שנקנו מראש: "אם חברת תעופה לא ביטלה טיסה, היא לא מחויבת להחזיר את מחיר הכרטיס. על הנוסע לרכוש לעצמו כרטיס ולהחליט כמה סיכון הוא לוקח על עצמו ברכישה, שהוא לא יוכל לבטל אותו. אנשים קונים כרטיסים חודשים ושבועות מראש במציאות שעל פניו מרובת שינויים".
היו"ר ח"כ קריב הגיב לדבריה: "המדינה מחליטה שאדם לא יכול לצאת למדינה זרה והוא רכש את הכרטיס בתקופה שהיה מותר, ויש לתת על כך את הדעת. אם היה איסור טיסה והטיסה הייתה מתבטלת הוא היה מקבל שיפוי. צריך למצוא פיצוי לעלויות הכרטיס".
כדי לצפות בסרטון זה, אנא הפעל JavaScript , ושקול לשדרג לדפדפן שתומך ב HTML5 video .
ח"כ אמיר אוחנה (הליכוד): "בכל מקום שבאים בדרישה למשטרה היא משיבה בחיוב אך דורשת תקנים. כשר לבט"פ נתנו 150 שוטרים במינוי זמני ו-250 מלש"ח בתמורה להתחייבות שיקיימו 4000 ביקורים פיזיים ביום".
היו"ר ח"כ קריב אמר כי "התשובה בנושא הביטוח הפרטי לא מספקת. לא ייתכן שנוסף על הפגיעה בזכות יסוד תתלווה גם פגיעה בזכות הקניין למי שרכש כרטיס לפני. לא ניתן יהיה להמשיך את הפגיעה הזו בכיס האזרחים ואני מציע לא להקל בה ראש. הרבה אנשים נוסעים לחו"ל לא רק לנופש, ויש לצמצם את הפגיעה הזו".
מה דעתך בנושא?
0 תגובות
0 דיונים