שרת הפנים איילת שקד, ויו"ר מפלגת רע"מ, מנסור עבאס, מתקרבים לפשרה בחוק האזרחות כך שגם חברי רע"מ יוכלו לתמוך בו.
צילום: סערת חוק האזרחות: תמיכה רבנית בסמוטריץ'על פי הפשרה המסתמנת בין שקד לעבאס, החוק יעלה כלשונו ללא שינויים אך יוארך בחצי שנה בלבד במקום בשנה, במהלכו כ-1,600-2,000 משפחות יקבלו שיפור מעמד. בנוסף, תקום ועדה שתגיש המלצות תוך 3 חודשים.
על פי הדיווח של דפנה ליאל, גם הפשרה המסתמנת לא תשיג רוב לקואליציה, שכן בלי קשר לעמדתו של יו"ר המפלגה, מסעוד גנאיים ואלחרומי הודיעו שיתנגדו בכל מקרה.
מה יקרה החל מיום רביעי בבוקר, ללא אשרור חדש של החוק?
לפי סעיף 7 בחוק האזרחות, שנחקק בשנת 1952, מאפשר לאזרחים זרים המתחתנים עם ישראלים קבלת אזרחות ע"י נישואין, העומדים בכללי משרד הפנים.
עם זאת, הוספת החוק בשנת 2003, המונע איחודי משפחות, מחריג את מתן האזרחות לתושבים מהרשות הפלסטינית, איראן, לבנון, סוריה ועיראק, וזאת מסיבות ביטחוניות.
אם החוק לא יוארך, החל מיום רביעי, כל אלפי הפלסטינים החיים בישראל ועוד רבים שרוצים להינשא לאזרחים ישראלים, יוכלו להגיש בקשה לשרת הפנים, איילת שקד, שתאלץ להחליט פרטנית על כל בקשה.
למעשה, משרד הפנים לא יכול להתבסס על חוק האזרחות לפסול באופן כמעט אוטומטי את הבקשות של אותם פלסטינים, אלא רק מי שפנה לוועדת החריגים, באמתלה של צרכים הומניטריים מיוחדים.
כל בקשה שתוגש לאיחוד משפחות, תצטרך לקבל חוות דעת מקצועית של השב"כ ותצטרך להיות סביב ביטחונית מבוססת על מנת לפסול את הבקשה, על מנת שיעמוד במבחן בג"ץ.
צילום: סערת חוק האזרחות: שאלות ותשובותלפי משרד הפנים שפורסמו בשנת 2020, בשנים האחרונות הוגשו סביב 800 עד 1,000 בקשות חריגות בכל שנה למטרת איחוד משפחות. נכון לשנת 2020 שהו בישראל כ-13,000 פלסטינים שקיבלו היתרי כניסה או מעמד ארעי לצורכי איחוד משפחות, וזאת לפי החריגים שנקבעו בחוק.
כעת, הפרצה בחוק האזרחות, לכאורה יאפשר הצפה של עשרות אלפי בקשות נוספות, שלשרת הפנים יהיה קשה מאוד לדחות על הסף. המנגנון של משרד הפנים ייאלץ לעבור על אלפי הבקשות ולבדוק אחד אחד, ולהסביר כל החלטה.
החשש הוא שבג"ץ, יתערב בהחלטות של משרד הפנים, לאחר שיוגשו לעתירות רבות שיוגשו אליו, והוא יפסול חלק מן החלטות שיינתנו למנוע איחודי משפחות, אם לא תימצא לכך סיבה טובה.
תגובות