הרבה מדובר בימים האחרונים על הארכת "חוק האזרחות והכניסה לארץ" שאמור למנוע הגירה של פלסטינים אל תוך שטח ישראל, בעקבות איחודי משפחות.

אותו חוק שעובר כל שנה כהוראת שעה, חייב לקבל הארכה נוספת עד מחר בחצות (בין שני לשלישי) ואם לא, הוא לא יהיה בתוקף.

יש לציין, כי גם אם החוק לא יוארך, יהיה אפשרי להמשיך ולנסות שוב במליאת הכנסת.

אז מה קורה החל מיום רביעי בבוקר, ללא אשרור חדש של החוק?

לפי סעיף 7 בחוק האזרחות, שנחקק בשנת 1952, מאפשר לאזרחים זרים המתחתנים עם ישראלים קבלת אזרחות ע"י נישואין, העומדים בכללי משרד הפנים.

עם זאת, הוספת החוק בשנת 2003, המונע איחודי משפחות, מחריג את מתן האזרחות לתושבים מהרשות הפלסטינית, איראן, לבנון, סוריה ועיראק, וזאת מסיבות ביטחוניות.

כדי לצפות בסרטון זה, אנא הפעל JavaScript , ושקול לשדרג לדפדפן שתומך ב HTML5 video .

(צילום: ערוץ כנסת)

אם החוק לא יוארך, החל מיום רביעי, כל אלפי הפלסטינים החיים בישראל ועוד רבים שרוצים להינשא לאזרחים ישראלים, יוכלו להגיש בקשה לשרת הפנים, איילת שקד, שתאלץ להחליט פרטנית על כל בקשה.

למעשה, משרד הפנים לא יכול להתבסס על חוק האזרחות לפסול באופן כמעט אוטומטי את הבקשות של אותם פלסטינים, אלא רק מי שפנה לוועדת החריגים, באמתלה של צרכים הומניטריים מיוחדים.

Photo by Abed Rahim Khatib / Flash 90

כל בקשה שתוגש לאיחוד משפחות, תצטרך לקבל חוות דעת מקצועית של השב"כ ותצטרך להיות סביב ביטחונית מבוססת על מנת לפסול את הבקשה, על מנת שיעמוד במבחן בג"ץ.

לפי משרד הפנים שפורסמו בשנת 2020, בשנים האחרונות הוגשו סביב 800 עד 1,000 בקשות חריגות בכל שנה למטרת איחוד משפחות. נכון לשנת 2020 שהו בישראל כ-13,000 פלסטינים שקיבלו היתרי כניסה או מעמד ארעי לצורכי איחוד משפחות, וזאת לפי החריגים שנקבעו בחוק.

כעת, הפרצה בחוק האזרחות, לכאורה יאפשר הצפה של עשרות אלפי בקשות נוספות, שלשרת הפנים יהיה קשה מאוד לדחות על הסף. המנגנון של משרד הפנים ייאלץ לעבור על אלפי הבקשות ולבדוק אחד אחד, ולהסביר כל החלטה.

צילום: אוליבייה פיטוסי/פלאש 90

החשש הוא שבג"ץ, יתערב בהחלטות של משרד הפנים, לאחר שיוגשו לעתירות רבות שיוגשו אליו, והוא יפסול חלק מן החלטות שיינתנו למנוע איחודי משפחות, אם לא תימצא לכך סיבה טובה.