שאלה

בתנו בכתה ח', חזרה הביתה עם מכתב מבית הספר עם סיכום חודשי, ובו גם משבצת שמודיעה לנו על חיסון הפפילומה שיעשו להן כנראה בקרוב, ושזה עוד לא סופי.

נשמע לנו לא מוכר, והמכתב רמז רמיזות מוזרות, אז בדקנו. נדהמנו לגלות שזה חיסון נגד סרטן צואר הרחם, שנגרם (ותסלח לנו על הבוטות) מקיום יחסי מין עם מספר גברים שונים שהיא מחליפה במהלך זמן מסוים.

התדהמה שלנו כפולה, איך בית ספר דתי לבנות (שנמצא בחטיבת אולפנא נחשבת) חושב שבנות שלו יהיו כאלה מופקרות. ובנוסף, אין על כזה דבר בקרה מה נכנס לבנות לראש?

בכל אופן, שאלתנו לכבוד הרב היא האם עלינו לעשות משהו בנידון, לתת לבת את החיסון לא ניתן!  אבל למנוע גם מאחרים באיזו דרך? אנחנו יכולים לכנס אסיפה מיוחדת וזה יעשה אי נעימות מן הסתם, זה שווה את הבלאגן?

מה הרב מייעץ? האם יש בזה בעיה הלכתית לעשות חיסון כזה בחט"ב תורנית? ואולי אסור למנוע אותו כי יש כאלה שמי יודע מה יעשו אחר כך וירדו מהדרך?

יש התלבטות שלנו ושל אחרים בישוב ומחכים להדרכה.

תשובה

שלום

טוב שהזדעזעתם מחוסר הצניעות שבזה, הדבר מלמד על נקיון הנפש, שהיא עבודת ד' היותר עליונה כמבואר במסילת ישרים- 'כי מי שיודע לטהר לבו יותר, הוא המתקרב יותר והאהוב יותר אצלו יתברך'.

ודאי אין מקום לחיסון כזה באולפנא דתית, בהיותו בנוי על הנחת יסוד שהבנות שטופות בחטאי תרבות המערבית שבה נשים מפקירות גופן לגברים ולא ממתינות עד לחתונה. החינוך של אולפנות וחט"ב תורניים אינו מדריך לתרבות כזו, ולכן אין סכנה ריאלית המצריכה חיסון.

אין לסכן את הבנות כולן בתופעות הלואי של החיסון ובצער החיסון, רק עבור האחוזים הבודדים של הבנות שח"ו עלולות ליפול בהפקר גופן (ואכן נופלות לצערנו). ומה עוד שגם הן עצמן, הסיכוי שסרטן יתפתח בהן נמוך מאד, ולכן בסך הכל הדבר זניח ביותר לכלל הבנות ולא מתיר הרעלת הגוף בחיסונים מיותרים לכל בית הספר, ובייחוד שהדבר גם דורש הסבר לבנות על אישות עם גברים רבים, והדבר הוא פירצה בטהרת הצניעות והתום בכתה ח', ואין הצר שווה בנזק המלך.

וכפי שלא יעלה על הדעת לחלק אמצעי מניעה בכתה ח' באולפנות שלנו, שהדבר גופא יגרום לריבוי היצר במקום למנוע אותו, כך גם כאן. ואם מישהי נופלת ח"ו עם כמה אנשים, זהו הסיכון האישי שחל עליה ולאו כל כמינה להכריח את כל האולפנא להתחסן בשל היותה חוטאת, ולהכתים את הלבבות במחשבות איסור. ובייחוד שהחיסון עצמו נתון במחלוקת חריפה בין הרופאים, אם הסיכון שווה את המניעה, ואין לזה גדר של ודאי.

אמנם, באזורים של אחינו התועים החילונים או הדומים להם, ששם הזימה נחשבת לקיום 'אהבה' רח"ל, יש חשש אמיתי ואין איסור לחיסון כזה מבחינה בית ספרית אם משרד הבריאות מורה כן. אולם גם שם הורים רשאים למנוע זאת מביתם בשל הסיכוי הנמוך לסרטן עצמו (פחות ממאתיים חולות בסרטן צוואר הרחם בשנה בישראל), ואין הדבר נחשב אפילו ספק פיקוח נפש (בפסקי רעק"א ס"ס הגדיר 'על צד הריחוק אחת מיני אלף' שאינו סכנה, וכן העלה בדעת רש"י בפ' כירה שלא כל מה שנקרא 'סכנה' יש לו גדר סכנה הלכתית).

כמה דואב ליבנו על בנות ישראל הקדושות שסגולת ד' בהן, המפקירות גופן בשל תמימותן ובשל השיעבוד למדיה המערבית המחדירה תרבות של עריות לראש וללב הנוער. יש להיאבק בכך, להאיר בכל כוחנו את אור תורתנו, אור של צניעות ויראת שמיים. ולמשנה תוקף, התיעצתי בנושא עם רופאים מומחים בתחום, ועם הגר"ד ליאור והגר"י שפירא, שתמכו בדברים בכל לב.

לכן למעשה יש לעורר על כך את ההורים, ולהתנגד לחיסון ולהסבר עליו בבית הספר וכד'. אל תתנו לתרבות הזו להכנס לראשי הבנות, הן אינן צריכות הסברים על יחסי אישות עם גברים רבים או חיסונים מיותרים.

לאור שאלתך, הדבר נידון כעת גם מול ראש החמ"ד ר' אברהם ליפשיץ, בדרישה שימנע את הדבר המקולקל הזה במוסדות התורניים. איננו חיים בסדום ועמורה במחוזותינו ב"ה.