אתר הבית של המגזר הדתי
דואר אדום
זמני היום

גדל או גודל? ישן או יושן? האקדמיה ללשון מסבירה

אי פעם תהייתם לעצמכם מה נכון להגיד: גדל או גודל? ישן או יושן? האקדמיה העברית ללשון עושה סדר ומסבירה מה ההבדל ביניהם ומה תקני?

גדל או גודל? ישן או יושן? האקדמיה ללשון מסבירה
  (באדיבות האקדמיה ללשון העברית)

אז האקדמיה העברית עושים לנו סדר בשגיאות הנפוצות ביותר ישן או יושן? גדל או גודל?

"רוצים לגדול בעברית תקנית?‍‍‍ ‍‍‍‍שימו לב לתיקון הטעות הנפוצה בצורת ההווה שתעזור לכם לגדול בדיוק כמו שתרצו:‍‍‍ ‍‍‍‍גָּדֵל (ולא גודל) – צומח, נעשה בּוֹגר, חי, מתפתח. בנטייה: גְּדֵלָה, גְּדֵלִים, גְּדֵלוֹת.‍‍‍ ‍‍‍

גּוֹדֵל – קולֵע שיער (לצמה) או עושה גדילים. בנטייה: גּוֹדֶלֶת, גּוֹדְלִים, גּוֹדְלוֹת.‍‍‍ ‍‍‍‍בשביל לגדול צריך לישון – שימו לב: בצורת ההווה יש לומר יָשֵׁן (ולא יושן).‍‍‍ ‍‍‍‍את יְשֵׁנָה (ולא 'יושנת') – צורת הרבים והרבות: יְשֵׁנִים ויְשֵׁנוֹת"

(באדיבות האקדמיה ללשון העברית)

גָּדֵל או גּוֹדֵל? יָשֵׁן או יוֹשֵׁן?

הפעלים גדל וישן שייכים לבניין קל. בבניין זה יש שלושה משקלים, והם ניכרים – כיום – בעיקר בצורת הבינוני (ההווה).

  • המשקל הרווח הוא משקל פָּעַל (כָּתַב, אָכַל). בצורות הבינוני פּוֹעֵל, כגון כּוֹתֵב, אוֹכֵל.
  • משקל אחר הוא משקל פָּעֵל, כגון דָּבֵק, חָפֵץ; צורות אלו משמשות בימינו בעיקר לבינוני, אך בלשון המקרא הן משמשות גם לזמן עבר.
  • המשקל השלישי והנדיר מאוד הוא משקל פָּעֹל: יָכֹל. צורת הבינוני היא יָכוֹל.

הפועל ישן שייך למשקל פָּעֵל, ועל כן יש לומר יָשֵׁן (ולא יושן). כך גם עָמֵל (ולא עומל), שְׂבֵעִים (ולא שׂוֹבְעִים). גם הפועל גָּדַל שייך למשקל זה, ולכן צורת הבינוני שלו היא גָּדֵל, גְּדֵלִים.

נעיר כי לפועל 'לגדול' יש הוראה נוספת: 'לעשות גדילים, לקלוע (צמות)'. בהוראה זו צורת הבינוני היא גּוֹדֵל, כגון "האשה הזו כשגודלת שער ראשה נותנת את השער לאחוריה והוא נאה לה" (תנחומא [מהדורת בובר] פרשת תצוה).

ומה באשר לצורות העבר של משקל פָּעֵל?

הצורות הנוטות מנוקדות ברגיל בדיוק כמו אחיותיהן במשקל פָּעַל: יָשַׁנְתִּי (כמו כָּתַבְתִּי), גָּדְלָה (כמו שָׁמְרָה), חֲפַצְתֶּם (כמו אֲכַלְתֶּם). לעומתן צורת עבר נסתר משמרת את תנועת המשקל. למשל: "וַיְהִי כִּי זָקֵן יִצְחָק וַתִּכְהֶיןָ עֵינָיו מֵרְאֹת" (בראשית כז, א), "וַיְהִי כְּכַלּוֹת שְׁלֹמֹה לִבְנוֹת אֶת בֵּית ה' וְאֶת בֵּית הַמֶּלֶךְ וְאֵת כָּל חֵשֶׁק שְׁלֹמֹה אֲשֶׁר חָפֵץ לַעֲשׂוֹת" (מלכים א ט, א), "כִּי יָבֵשׁ חָצִיר כָּלָה דֶשֶׁא יֶרֶק לֹא הָיָה" (ישעיהו טו, ו).

ואולם כבר בלשון המקורות יש שבא פתח בצורות עבר נסתר, כגון "וַיִּגְדַּל הָאִישׁ וַיֵּלֶךְ הָלוֹךְ וְגָדֵל עַד כִּי גָדַל מְאֹד" (בראשית כו, יג); "מי שֶיָּשַׁן בדרך" (משנה עירובין ד, ה; כך בכתבי היד הטובים של המשנה ואף בדפוסי משנה מנוקדים). על פי צורות אלו ועל פי הנוהֵג בפי הדוברים התירה האקדמיה היתר גורף לתנועת פתח בעבר נסתר במשקל פָּעֵל (חוץ מפעלים מגזרת ל"א כגון יָרֵא, צָמֵא)".

הפוסט המלא:

רוצים לגדול בעברית תקנית?
‍‍‍ ‍‍‍‍
שימו לב לתיקון הטעות הנפוצה בצורת ההווה שתעזור לכם לגדול בדיוק כמו שתרצו:
‍‍‍ ‍‍‍‍
????…

פורסם על ידי ‏האקדמיה ללשון העברית‏ ב- יום שני, 21 ביוני 2021

מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו
תגובה אחת מיין לפי
1
הרבי
נועם | 10-12-2021 11:48
הרבי מלובביץ' ישו מוחמד הנביא מואפק טריף