הזמרת, אחינועם ניני, שרה אתמול בכיכר רבין כחלק בביצוע לשיר שלה "דמוקרטיה": "היינו אנשים שמוכנים להקטין את האגו לכזה קטן – וככה נפטרנו מהמן." 

השיר שעורר סערה:

ההתבטאות, שיוחסה לראש הממשלה היוצא, בנימין נתניהו, עוררה תגובות סוערות ברשתות החברתיות, אחינועם רשמה: "התחלתי לקבל תגובות רבות", אז ובעקבות כך החליטה לפרסם פוסט התנצלות על השימוש במילה: "המן" בחשבון הפייסבוק שלה:

"עליתי לבמה, נרגשת מאד, לוחמת וותיקה, עם שותפי גיל דור. לא הכנתי נאום. רצינו לשיר, בפעם האחרונה, את המנון הדמוקרטיה שליווה את המחאה מתחילתה, והחלטתי ברגע האחרון, לאלתר בפתיחה. לדבר על רגשותי, על המצב, בספונטניות, בחריזה.

וכך דיברתי בחריזה על הממשלה החדשה, שהיא תעודת כבוד למדינה כולה, כי כל אחד מהמנהיגות והמנהיגים עשה את האגו שלו "כזה קטן", ואז אמרתי (כי החרוז התאים)…"וכך נפטרנו מהמן".

יצא לי. מהבטן, מהלב, מהכאב הכמהה להפך לשמחה. הקהל הריע, המשכתי לשיר, שרתי לאחר מכן את imagine, עם כל הקהל. היה רגע של קטרסיס, של סיפוק….הבאנו שינוי, במו ידינו, בגופינו, בקולינו.

מייד כשירדתי מהבמה, הרגשתי שמשהו לא בסדר, אך רק לאחר מכן התבהרה לי התמונה.

התחלתי לקבל תגובות רבות, מאנשים יקרים לי, אנשים שאני מעריכה, על השימוש במילה "המן". נפגעו. נחרדו, הרגישו שזה לא במקום, שזה מוסיף לשיח האלים, מאפיל על הניצחון הגדול.

כשאני חושבת על השיח הכל כך אלים שיצא מבית היוצר של נתניהו וחבר מריעיו במשך עשורים ארוכים, אני תוהה, מה במילה הזאת שאמרתי? מה נתפסו אליה? ועוד אחרי המחזה המזעזע שהיה בכנסת, רווי ההסתה והכיעור?

ובכל זאת, המילה ננעצה כסכין בתודעה של אנשים שאני מכבדת ואוהבת. אז התחלתי לנהל איתם שיחה, עם אנשי רוח וחינוך שלאו דווקא שותפים לדעותיי.

המן דרש שישתחוו לו. מרדכי לא הסכים. מורדכי היה איש של ערכים. וזה הביא עליו את שנאת המן. אפשר לראות כאן את קווי הדמיון…בין אלה שלא הסכימו אף פעם להשתחוות בפני "כח ,כבוד וכסף", לבין מרדכי היהודי.

ובכל זאת, אנשים רואים ושומעים משהו אחר. ואני מכבדת את זה, ואותם. הימים הם ימי תקווה. שינוי. פשרה. זה המקום שאני מבקשת לחזק ולהאיר!"

הפוסט המלא: