בעוד מס' שעות ולאחר 12 שנה, נפתלי בנט צפוי להחליף את בנימין נתניהו בתפקיד ראש הממשלה של מדינת ישראל. בעוד ללפיד ישמח להיזכר כאיש שהוציא את נתניהו מבלפור, בנט רוצה שהציבור הרחב ישכח לו את הדרך אליה הגיע לתפקיד הנכסף וישפוט אותו על מעשיו בניהול המדינה ביום שאחרי.

למרות ההתעקשות על זכות וטו לבנט ושקד בכל נושא כדי לשמור על ערכי הימין, נשאר נושא אחד פרוץ בו לצד הימני בממשלה אין שליטה על הצד השמאלי – מדיניות משרדי הממשלה.

17 שרים ממפלגות המרכז שמאל (יש עתיד, כחול לבן, מרצ, העבודה) יכהנו בממשלתו של יו"ר ימינה. בנט לא יוכל לשלוט במדיניות של שר הממשלה השונים בתוך משרדיהם.

לא בכל פעילות של משרד ממשלתי נדרשת חקיקה או החלטת ממשלה שם לבנט ולפיד יש ווטו הדדי. השרים יכולים לעקוף את בנט וקדם אג'נדה אישית בתוך משרדיהם אשר תפגע במדיניות של בנט להימנע מנושאים השנויים במחלוקת.

לדוג': בזמן כהונתו כשר התחבורה, יו"ר הציונות הדתית, ח"כ בצלאל סמוטריץ' ביטל עשרות קווי אוטובוס אשר נסעו בשבת בהינף יד. מרב מיכאלי יכולה לעשות ההפך במשרד התחבורה תחת ממשלתו של בנט, ולהכניס אג'נדה חילונית תוך התעלמות מהסטאטוס קוו.

כמו כן, מיכאלי יכולה לייבש את תכנית התחבורה ביו"ש ולאט את קצב ההתקדמות של בניית הכבישים מבלי לקצץ אפילו שקל אחד בתקציב שהוגדר מראש.

בממשלת נתניהו-גנץ, אבי ניסנקורן החליט להכניס לטפסים הממשלתיים במשרד המשפטים מילוי פרטי ההורים בצורה של הורה 1 והורה 2 במקום אבא ואמא, מתוך התחשבות בקהילת הלהט"ב. ניסנקורן עשה זאת במשרדו בניגוד למשמעת הקואליציונית, זאת לאחר שהכנסת לא העבירה חוק בנושא.

על רקע דברים אלה, גם שר הממשלה מהצד הימני יוכלו להנהיג במשרדיהם מדיניות ימנית מבלי להתחשב בווטו של יאיר לפיד. סער יוכל לקיים רפורמות בתוך משרד המשפטים, שאשא ביטון תוכל לחזק את הזהות היהודית בחינוך ועוד.

מנוף הלחץ של בנט מול לפיד

לאחר שהפיקו לקחים מהממשלה הפריטטית הקודמת, ממשלת בנט -לפיד תצא היום לדרך לאחר ששני מנהיגיה ניסו לסתום כל פרצה אפשרית בהסכמים הקואליציוניים במטרה למנוע את היכולת של האחר לפרק את החבילה.

על פי ההסכמים, אם עוברת הצעת אי אמון קונסטרוקטיבית להפיל את הממשלה ולהשביע אחת אחרת, ראש הממשלה אשר ההצעה עברה בתקופתו לא יוכל לכהן אפילו כשר בממשלה הבאה.

במצב של חוק לפיזור הכנסת, אם היא עוברת בזמן כהונתו של בנט – לפיד נהיה ראש ממשלת המעבר וכן להפך. וגם את הפרצה של התקציב השניים סתמו בניגוד לממשלה הקודמת.

לאור זאת, בגוש הימין טוענים כי בנט כבול לממשלה והוא אינו יכול לפרק אותה ולהשתמש בכך כמנוף לחץ לשמור על ערכי הימין מול מפלגות השמאל.

אולם, כל סתימת הפרצות והתנאים אשר נמנו כאן מעוגנים בחוקים ברוב של 61 ח"כים. בכנסת יש 65 ח"כים מהימין כולל האופוזיציה ובנט יכול לאיים בכך שיבטל את כל החוקים הללו ואז יפרק את הממשלה תוך ש הוא ממשיך להיות ראש ממשלת המעבר.

כאמור, בעוד מס' שעות בנט יתחיל את תפקיד חייו כראש ממשלת ישראל. הדרך לשם לא הייתה לו קלה, וככל הנראה האתגרים הקשים באמת עוד לפניו.