היום בהיסטוריה: ל' בסיוון – עלייתו לגרדום של שלמה בן יוסף
שלום טבצ'ניק נולד בל' ניסן תרע"ג (1913) בפולין למשפחה דתית המקפידה על קלה כבחמורה, ובגיל 15 הצטרף לשורות בית"ר. בגיל 24 החליט לעלות ארצה, במסגרת עליות בית"ר וכשהגיע ארצה, הצטרף לפלוגת העבודה של בית"ר בראש-פינה וכעבור זמן קצר התקבל לאצ"ל, ואז שינה את שמו לשלמה בן-יוסף.
פעולת תגמול על רצח יהודים
בשנת תרצ"ו פתחו הערבים במרד הערבי, (שכונה לימים מאורעות תרצ"ו–תרצ"ט) במחאה על גלי העלייה שהלכו והתגברו ופגעו ביהודים בכל הארץ.
בט"ו אדר ב' תרצ"ח (1938) ירו ערבים על מונית שהסיעה יהודים ליד צפת. בהתקפה אכזרית נרצחו חמישה מנוסעי המונית, בהם ילד ושתי נשים. חודש לאחר מכן, הותקפה מכונית ושלושה מנוסעיה נהרגו. מעשי הרצח עוררו סערה ביישוב, ובמיוחד בקרב חברי בית"ר בראש פינה.
בכ' ניסן יצאו אברהם שיין, שלום ז'ורבין ושלמה בן-יוסף, לכביש צפת-ראש-פינה כדי לבצע פעולת תגמול בערבים על רצח היהודים. השלושה ירו והטילו רימון על אוטובוס ערבי בכביש צפת ראש פינה, הרימון לא התפוצץ ואיש מהנוסעים לא נפגע.
השלושה הסתתרו במערה סמוכה (הקרויה עד היום "מערת שלמה בן יוסף", ובה יש כיום פינת זיכרון), אך הם נתפסו על ידי המשטרה הבריטית.
הכול לעם – לעם ישראל
השלושה הועמדו למשפט. ז'ורבין הוגדר כחולה שאינו כשיר למשפט, אך על שיין ובן יוסף נגזר דין מוות. גזר דינו של שיין הומתק למאסר עולם. אך בן יוסף עמד להיתלות.
בפעם הראשונה עמדו הבריטים להוציא להורג יהודי. הארץ געשה ורעשה אפילו בן-גוריון התערב בניסיון להמתיק את גזר הדין. אך שלמה סרב לכל הצעות החנינה כשהוא אומר אני הולך למות בעד ארצנו.
בל' בסיוון תרצ"ח (1938) הובל שלמה לעמוד התלייה כשהוא שר את המנון בית"ר וכשעמד לפני חבל התליה סיים את השיר במילים "למות או לכבוש את ההר".
לאחר מותו נקבר בבית הקברות בצפת. עם היוודע מותו התקיימו שביתות ועצרות מחאה וזיכרון לזכרו.
בצוואתו כתב בן יוסף: "כלום אין לי, כלום איני רוצה בשבילי. הכול לעם – לעם ישראל".
מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
