מסע בין-דורי מאברהם העברי לרב עובדיה יוסף

פרשת השבוע שלנו מפגישה אותנו עם אבי המאמנים ומייסד תנועת המונותאיזים בעולם, "אברהם העברי".

אחת הפרשנויות לביטוי זה מבליטת את עמידתו של אברם אל מול כל העולם, בעוד כולם עובדי עבודה זרה אברהם מהעבר השני אנטיתזה לכל העולם מגלה, מחדש ומקדש את שם ה'. אלא שאברהם העברי מקים תנועה דתית המבקשת להפיץ את הבשורה לכל יושבי האזור, וכפי שמתאר המדרש אברהם צובר וסוחף אחריו קהל מאמינים רב.

הרמב"ם במורה נבוכים [מורה נבוכים, חלק ב, פרק מה] קובע שהשפעתו של אברהם אבינו תפסה לה תאוצה וקנתה לה שביתה במציאות עד שרוב יושבי תבל בימיו של אברהם הכירו בגדולתו והסכימו עם דבריו. חידושיו של אברהם בענייני אמונה היוו פריצת דרך של ממש באותם ימים.

אך יותר מכל כשמתבוננים על הגותו של אברהם ועל הדרך שבה החל ללכת נתפסים לאומץ, ליכולתו של אדם ללמוד, לחקור, להגיע למסקנות ואחר כך להוביל, להצעיד את העולם להכרה באמונתו, להקים קהילה של מאמינים.

אברהם אבינו המודרני

השבוע הסתלק מאתנו הרב עובדיה יוסף זצ"ל, ובעיניי הרב עובדיה יוסף הוא אברהם אבינו המודרני, הוא אברהם אבינו מודל המאה ה-20. הרב עובדיה יוסף נתפס כמהפכן, דומה כי אין לך תחום בהווייה הישראלית יהודית שלרב עובדיה יוסף לא היתה אחיזה. ולא רק דריסת רגל בעלמא אלא הטבעת חותם של ממש כך למשל דרשותיו סחפו קהל רב שהתייצב לשמוע את דרשתו השבועית, דרשה אשר סחפה אליה רבים עד שהוקם ערוץ לוויין מיוחד שהעביר לאלפי בתי אב בישראל את דרשתו של הרב כל מוצאי שבת.

כתביו וספריו הודפסו ונמכרו בעשרות אלפי עותקים. התערבותו של הרב בפוליטיקה הישראלית באה לידי ביטוי בהצלחתה האדירה של ש"ס תנועה ספרדית אשר הקומה בשנת 1982 והתייצבה כמפלגה שמצליחה לגרוף למעלה מ- 10 מושבים בכל בחירות. הנהירה הגדולה של אישי ציבור, נבחרי ציבור, ראשי ממשלה, נשיאים לבית הרב ברחוב הקבלן בירושלים מעידה עד כמה כוחו והשפעתו רבה על המתרחש בהווייה הישראלית. גם הלווייתו אשר לכל הדעות יכולה לזכות בתואר הלוויה הגדולה בתולדות מדינת ישראל מיום הקמתה.

אך יותר מכל הרב עובדיה יוסף הינו איש הלכה, שכל עולמו מתחיל ויונק מההלכה, גם שם נתפס הרב עובדיה יוסף כמהפכן, שלא חשש מלאחוז בפסיקות הנחשבות למתירות, ששילב מעבר לשיקולים הלכתיים טהורים שיקולים מטה הלכתיים, כך למשל יצא הרב עובדיה יוסף במספר מקומות נגד החמרות הלכתיות אשר יותר מאשר יש בהם כדי לתרום להלכה יש בהם כדי להזיק לה "שריבוי החומרות גורם להקל בגופי תורה" [שו"ת יביע אומר חלק ז – אורח חיים סימן לח].

לשיטתו הרב עובדיה יוסף החמרת יתר יכולה להוביל לזלזול והקלה בעיקרי התורה. הרב עובדיה כפקטור הלכתי הכניס את השיקול של 'העלמת עין', כאשר מצד השני ניצבת האפשרות שגישה נוקשה תביא לכך שההלכה לא תקוים כלל, כך למשל פסק הרב עובדיה יוסף שיש לאפשר לאשה לטבול כאשר ציפורני אצבעותיה ארוכות ולא גזוזות ומרוחות בצבע [לק] ובלשונו "להעלים עין מהני הנשים הרוצות להשאיר את ציפורניהן" (יביע אומר, חלק ב, יורה דעה, יג].

דומה בעיני שמה שנחה את הרב עובדיה יוסף היה הכלל המיוחס לדיינים אך תחולתו הורחבה גם לפוסקי ההלכה והוא "לא תגורו מפני איש" תפיסת עולם מוכרת היטב מסיפור השלכתו של אברהם לכבשן האש בגל אמונותיו, וכלל שאף זכיתי לשמוע מפי הרב עובדיה יוסף בביקור היחידי אצלו בשנת 1995 כאשר שאלתי אותו על התכונות הנחוצות לפוסק והוא השיבני בין היתר "לא תגורו מפני איש" ואכן יצירתו הראשונה של הרב עובדיה יוסף החלה בגיל 9, כאשר כתב הערות לספר 'ראשית חכמה', ספר מהמאה ה-16 שנכתב על ידי הרב אליהו די וידאש תלמיד הרב משה קורדובירו. ואת ספרו הראשון הוא מוציא בגיל 17.

דומה בעיני אולי יותר מכל כי לא במקרה הסתלק מן העולם הרב עובדיה יוסף דווקא בשבת בה אנו קוראים על הופעתו של אברהם אבינו בעולם, ואולי כדי ללמדנו שתיים, האחד שגדולתו של אדם נבחנת בראיה היסטורית וכשם שאברהם אבינו גדולתו מתבררת לנו יותר ויותר אך לאחר פטירתו כך גם אצל הרב עובדיה יוסף תפארתו תוענק לו עוד מעל דפי ההיסטוריה, והשני אולי כדי להעביר את המסר שבכל דור ודור יכול וצריך לקום נציג של אברהם אבינו שיבקש להגדיל ולקדש את שמו של הקב"ה בעולם.