נראה שניר אורבך מבין את המשמעות של ממשלה שתקום עכשיו. כפי שהוא כתב רק לפני כמחודש לסמוטריץ': "חלק מהציונות הדתית הפוליטית בוחרת כעת בדרך שונה ממה שבחרת אתה. דרך של חיבור כוחות ושילוב ידיים. דרך, שאינה מתעלמת מהקשיים והסכנה אבל מרגישה מספיק בטוחה בעצמה בכדי להתגבר עליהן ולהתקדם".

עוד כתב אורבך: "אחדות ישראל חשובה מתמיד, ודאי בימים אלו של ספירת העומר. אפשר להמשיך לשבת בצד ולהטיף. אני מאד מקווה שבמעלה הדרך גם אתה וחבריך ממפלגת הציונות הדתית וגם אחינו החרדים יצטרפו למהלך. אי אפשר לוותר על חלקים מעם ישראל רק בגלל שיש להם עמדות שלא מסתדרות או אפילו מאיימות על עולם הערכים שלנו. אי אפשר להתבצר במקום פוליטי צר שלא מאפשר לממש את כלל ערכי הציונות הדתית רק בגלל שזה לא מסתדר עם התכניות הפוליטיות שלנו".

כשהוא כתב זאת הוא ידע שהסכם עם רע"מ על הפרק. הסכם אליו הסכים גם הרב טאו בכיוון ההפוך (עם הסתייגות ושקידוש ה' גובר על חילול ה'), ובוודאי נתניהו שאתמול עוד שוחח עם עבאס במטרה שיקשיח עמדות. אורבך יודע את זה ויודע שלשחק מול נתניהו מותר להשתמש בכל הקלפים שהוא התיר ואם היה יותר אומץ לאנשים אז לא לחכות לאישור של אבו יאיר, מה מותר ובמה אסור.

התנגדות של אורבך למהלך יכולה לטרפד את הקמת הממשלה ויציאה לבחירות תהיה על ראשו. בתקווה חדשה לא מתכוונים להסתמך אף לא בהצבעה אחת על תע"ל של טיבי וסעדי. הוא עובר מסע לחצים מהקשים שידע כאן מישהו.

אורבך התעדת לכהן כיו"ר הקואליציה בממשלת בנט לפיד. אחד התפקידים המשמעותיים ביותר. אם הוא מוותר על זה, לבנט אין מישהו עם ניסיון במסדרונות הכנסת שיכול להוביל בדרך של הסכמות את הממשלה. אם אכן תושבע הממשלה בלעדיו, היא תינתן כנראה למישהו מיש עתיד. כי גם בתקווה חדשה אין מישהו מספיק חזק שיוכל לממש זאת, אלא אם באמצעות החוק הנורבגי ייכנס צביקה האוזר. היחיד שמנוסה להוביל כזו קואליציה מורכבת, אך תהיה טלאי נוסף על הטלאים שמרכיבים אותה.

הביקורות על ממשלת בנט לפיד מובנות, הפרת ההבטחות הבוטה ומביכה, בצד העובדה שמראש הם הודיעו שהם באים להחליף את נתניהו. אורבך ידע את זה, הוא גם לא עמיחי שיקלי, שהודיע על כך מוקדם יותר כשחשב לתומו שבנט רק עושה זאת לקבל יותר מנתניהו במו"מ וכשהבין אחרת (מה שלצד הערכה של האיש, מעיד על החושים הפוליטיים שלו), אלא ידע את זה והסכים לזה כבר לפני. בישורת האחרונה הלחצים הולכים להכריע אותו.

אם בימינה רצים להציל את הממשלה הם חייבים להציב לחצים מצד שני על אורבך. מאנשים כמו אמונה אלון, שרה אליאש, אמילי עמרוסי וחנוך דאום. ואולי משמרות מול הבית של אנשים שתומכים במהלך. אורבך מבין, הוא יודע את הכל, רק עובר מסע לחצים אדיר.

מי שחושב שפירוק החבילה ויציאה לבחירות יביא להישג משמעותי יותר למחנה הלאומי, לוקח הימור שזה יכול להיגמר גם אחרת. כמו שחשבו שפירוק האפשרות של הרוטציה עם גנץ תוביל לשיפור המצב של נתניהו. בצדק או שלא, לציבור מחלחלת העובדה שנתניהו במצבו הנוכחי יכול להזיק יותר מאשר להועיל. אירוע ההכרזה בידי לפיד "עלה בידי", ייתן מוטיבציה שזה אפשרי, על אף ההנחה המיסטית שנתניהו כאן לתמיד.

הערכה שבנט ימחק היא סבירה, אך היא כמו ההנחה שהייתה אחרי מועד א' שליברמן ימחק או בני גנץ בבחירות האחרונות. לא מן הנמנע שבנט וסער אולי גם גנץ יקימו מפלגה אחת, שתרוץ יחדיו.

עכשיו הכדור אצל אורבך, שמפורסם כשחקן כדורסל לא רע. לאן הוא יקלע את הכדור? זאת השאלה.