הסוגיה האם להשתתף בהצבעה בבחירות לנשיאות איראן או לא, הפכה לנושא חם מאוד במועדון הבית בימינו באיראן.

במים אלו, החוגים הפוליטיים והתקשורתיים באיראן עסוקים בציפיות ההשתתפות בבחירות לנשיאות, שייערכו בקרוב, המהווים אתגר לאליטות הפוליטיות במדינה, שמונהגות מזה שנים ע"י הזרם השמרני.

סקרי דעת קהל רבים המתפרסמים בימים אלה, מראים כי אחוז ההצבעה עשוי להיות נמוך בהשוואה לשנים קודמות, בדיוק כפי שבבחירות לפרלמנט בשנה שעברה היו עדים לשיעור ההשתתפות הנמוך ביותר מאז תחילת המהפכה בשנת 1979 ועד כה, שהסתכם רק ב- 42.5% הצבעה.

(צילום: שאטרסטוק)

על פי סקר ISPA (מרכז הסטודנטים של איראן לסקר דעות), 36% מהמרואיינים יצביעו בבחירות לנשיאות.

בחירות קודמות

בסיבוב הראשון של הבחירות לנשיאות בשנת 1980, אבו אל-חסן בני סאדר ניצח עם שיעור הצבעה של 67.5%. אך בסיבוב השני בשנת 1981, 64% מבעלי זכות הבחירה הצביעו בקלפי, ובחרו את מוחמד עלי רג'אי כנשיא לפני שנרצח באותה שנה.

אז, המנהיג העליון הנוכחי עלי חמינאי זכה בקדנציות הנשיאותית השלישית והרביעית ב- 1981 וב- 1985.

מתוך הבחירות הקודמות (צילום: שאטרסטוק)

מוחמד חתאמי היה נשיא המושב השביעי והשמיני, והוא הצליח להביס את יריביו בשנים 1997 ו- 2001, עם השתתפות של 80 ו- 68%. בשנים 2005 ו -2009 הצליח מחמוד אחמדינג'אד לנצח בסיבוב הבחירות התשיעי והעשירי, ושיעור ההשתתפות הגיע ל -60% ול- 85% בהתאמה, שהוא שיעור ההשתתפות הגבוה ביותר בבחירות לנשיאות איראן עד כה.

באשר לסבבים ה- 11 וה- 12, שנערכו ב- 2013 וב- 2017, העם בחר בחסן רוחאני בהשתתפות של כ- 73% בשתי התקופות.

 

סיבות משפיעות

בין הגורמים החשובים ביותר שיש להם השפעה משמעותית על שביעות רצונם של האזרחים והשתתפותם בתקופות הבחירות השונות, במיוחד בסבב זה, ניתן למנות את הנושאים הכלכליים והמחיים, שבהם מתמקדת התעמולה של מרבית המועמדים לנשיאות.

(צילום: שאטרסטוק)

האנליסט הפוליטי ומומחה התקשורת עלי אסגר שפיאן סבור כי הידרדרות המצב הכלכלי היא תוצאה של סדרת צעדים שיכולים להיות קשורים לממשל הפנימי, למדיניות החוץ או לסנקציות של ארה"ב, אך אנשים רואים את התוצאה ולא אכפת להם משיטת העבודה, ותוצאות אלה משפיעות על החלטת העם להשתתף בבחירות.

הדרישות החשובות ביותר

הנשיא רוחאני גם הצהיר כי הלגיטימיות של המשטר תלויה בהשתתפות העממית, ואם הבחירות נופלות מעיני העם (תוך התעלמות מהן) יום אחד, משמעות הדבר היא סיום כל המהפכות (המהפכות העממיות לאורך ההיסטוריה של איראן שהביאו לשלטון את הפלג השמרני והדיקטטורי הנוכחי).

הסוגיה האם להשתתף בבחירות או לא – הפכה לנושא חם מאוד בימים אלה באיראן. בעוד שתומכי הבחירות מצביעים על יתרונות ההשתתפות, אחרים רואים באי-השתתפות סימן לדינמיקה של חברה שאינה מתעלמת מהנושאים הסובבים אותה ומחפשת פתרונות.