ככל שהמשא ומתן הקואליציוני מתקדם לקראת הקמת ממשלת בנט-לפיד, הולכת ומתחוורת לה המסקנה ששוב ראשי ימינה – נפתלי בנט ואיילת שקד – לא מצליחים להבין את המציאות כפי שהיא. בדיוק כפי שהשניים התנהלו בכל חודשי מערכת הבחירות, שוב הם מתנהלים כאילו הם חיים בעולם מקביל ולא בזה האמיתי.

הרי אם מסתכלים בצורה פשוטה על מה שקורה בשבוע האחרון, רואים בבירור שהשמאל מוכן לעשות הכל, אבל פשוט הכל, כדי להדיח את ראש הממשלה נתניהו ולהוציא אותו מבלפור. עד כמה הם מוכנים לעשות הכל? שימו לב את מי הם מוכנים להכתיר לראש הממשלה; את מנכ"ל מועצת יש"ע לשעבר ומי שכונה על ידי השמאל יותר מפעם אחת כפאשיסט.

אלא שבעוד גדעון סער ואביגדור ליברמן הבינו את הפוטנציאל וקיבלו כל מה שרצו, בימינה ממשיכים להתעקש על מקומות בוועדה למינוי שופטים והקמת וועדה לעסקים בינוניים בשביל אביר קארה.

כדי לצפות בסרטון זה, אנא הפעל JavaScript , ושקול לשדרג לדפדפן שתומך ב HTML5 video .

(צילום: סרוגים)

שימו לב: היחיד שלא ניהל משא ומתן קואליציוני הוא אביגדור ליברמן. יו"ר ישראל ביתנו פשוט רשם על פתק את כל מה שהוא רוצה, הגיש אותו וקיבל. תיק האוצר, ראשות וועדת הכספים ועוד שני תיקים. כל זה ל-7 מנדטים. אותו מספר אותו קיבלה ימינה. כנ"ל גדעון סער שככל הנראה יקבל 6 תיקים כולל המשפטים והחינוך. למפלגה של 6 מנדטים.

אז נכון שבנט קיבל את ראשות הממשלה, שקד את הפנים ומתן כהנא את תיק הדתות, אבל חוץ מזה כלום. הרי בלי בנט – כמו בלי ליברמן או סער – אין ממשלה, אך בעוד הם הבינו את הפוטנציאל, בימינה עדיין שרויים בהלם ולא מבינים מה הם מחזיקים ביד. ככל שהם יבינו את זה מהר יותר הם ירוויחו הרבה יותר ויוכלו לייצר לגיטימציה ציבורית למהלך שלהם.

לכן, זו העת של בנט ושקד לדרוש הכל מהכל. במבצע 'שומר החומות' הביטוי "תגובה לא מידתית" חזר על עצמו פעם אחר פעם. בנט ושקד צריכים להתעורר ולהגיש דרישות "לא מידתיות". תיק לאביר קארה, תיק לעידית סילמן ותיק לניר אורבך. וגם תיק לחגית משה. ראשי וועדות, הקמת שדולות ימניות, כספים קואליציוניים ותקציבים להתיישבות ולגרעינים התורניים. בלי חשבון.

השמאל לא יעמוד מנגד וייתן הכל מהכל. לא הם יהיו אלה שיפילו את הממשלה לה הם מחכים כבר 25 שנה. הם ייתנו הכל. פשוט הכל. בנט יצטרך רק לבחור למי הוא מחלק את התפקידים. חברים מהעבר, פוליטיקאים שבחוץ, ילדים של חברים. מי שבא ברוך הבא.

שקד התחילה להבין את זה בשעות האחרונות עם הדרישה לקבל את מקומה של מרב מיכאלי בוועדה למינוי שופטים, וזה ככל הנראה לא יסתיים שם. מרב מיכאלי ויאיר לפיד יתקפלו מהר מהר כדי לא לפגוע ביעד הנכסף – הפלת נתניהו.

במצב שנוצר ימינה יכולה להיות המרוויחה הגדולה. לדרוש ולדרוש וגם לקבל. מקסימום בצד השני ירגישו שבימינה עוברים את הגבול והכל יתפוצץ. כך בנט ושקד יוכלו לחזור למצביעי הימין בראש מורם עם התירוץ האולטימטיבי: ניסינו להפוך את השמאל לימין. להוציא את כל מה שאפשר. לא הצלחנו, אז חזרנו הביתה.

הכל או כלום.