עוד לא קמה משלת בנט – לפיד וכבר יש לה אתגרים גדולים מאוד מבית ומחוץ. נסייג שעד הדקה התשעים ינסו לחבל במאמצים להקמתה. הממשלה הזו קמה עם טונות של ביקורות ציבורית והיא מתחילה את דרכה בצורה רעה. היא צריכה להוכיח לכולם שעל אף הקרעים היא תוכל לתפקד. וזה כשלעצמו כבר מנוע טוב שיוכל להחזיק אותם.

גם על הממשלה הפריטטית האחרונה שהקימו גנץ ונתניהו הייתה ביקורת חזקה ברשת ובתקשורת, אבל הייה לה גם אמון ציבורי של 70% מהציבור. זה היה תחת משבר הקורונה ועצם החבלה בשותפות, מההתחלה, היא מה שהביאה אותנו עד הלום. מעניין יהיה לבחון את רמת האמון הציבורי בממשלה המתעתדת לקום סביר מאוד שהרבה פחות.

ממשלת בנט – לפיד תצטרך להתמודד עם אתגרים שבועיים שיביאו לה סמוטריץ', גפני והליכוד, זה לא יהיה קל. סמוטריץ' אלוף בהחדרת הצעות חוק לסדקים בין הצדדים ויכול ליצור כאוס בין הצדדים. בממשלה שאין לה רוב מובהק, כל ח"כ יכול להיות מלך, כך היה בממשלת ה-61 של נתניהו שהייתה הרבה יותר הומוגנית. כל ח"כ יוכל לבוא עם הצעה שתכה גלים, כל מקל שיזוז מכאן לשם יכול להביא לרעידת אדמה.

כך גם סעיפי התקציב, כשעל הרוב אולי תהיה הסכמה, אך על פרטים קטנים עם סכומים גדולים, יכול לקום וליפול דבר. בינתיים מרצ והעבודה מראות בגרות ומסמיכות את לפיד לנהל את המגעים כראש הגוש שלהם, השאלה אם זה ימשיך גם לדברים הבאים. שלא לומר שאנחנו בגרעון תקציבי ומשבר תעסוקתי, שאיש לא יודע אם אכן הקורונה באמת מאחורינו ולא יגיע איזה ווריאנט ויפתיע.

סוגיית יחסי הממשלה ובית המשפט כאשר אין רוב לציבור השמרן בוועדה לבחירת שופטים ומצד שני גדעון סער יכהן כשר המשפטים.

אני מניח שבגוש סער-בנט ירצו להגיע לאיזשהן הסכמות עם החרדים, או ששם מצפים שבליכוד יקרה מפץ טקטוני בעקבות אבדן השלטון. אם אנשים בליכוד יאמינו שנתניהו יוכל להביא מבחוץ את השלטון ובגדול – לאחר כישלון של הממשלה, זה מה שיקרה, אם לא יתחילו שם להיווצר בקיעים ודרישה לפריימריס על ראשות התנועה. מה שיפתח את המשחק ויעמיד בסכנה את השותפות של העבודה ומרצ, שיתכן שהיו הראשונים לשלם את המחיר.

עוד דבר פנימי שצריך לזכור שיש שם יותר מידי אנשים שלוטשים עיניים לתפקיד ראש הממשלה, מלבד בנט ולפיד, גם סער וליברמן ואפילו מרב מיכאלי. השאלה מה יקרה אם הפרויקט להזזת נתניהו יזכה להצלחה יתרה, האם האינטריגות יצוצו החוצה?

גם מבחוץ האתגרים לא יהיו פשוטים כלל. ממשל ביידן והרוחות האקטיביסטיות בארה"ב שנושפות בערפו, יכולים לנסות ללחוץ את ישראל בזירה המדינית, בין בנט – סער לבין לפיד ובוודאי מיכאלי והורביץ זה יהיה לא קל לתמרן. על אף שכולם מבינים ואני מניח שגם האמריקנים, שזו ממשלה שלא יכולה לקדם דברים מדיניים.

הריצה של איראן להתגרענות נותרת על הפרק, כך גם הניסיון שלהם בידי להיאחז במזרח התיכון בסוריה, לבנון ובכל מקום. כך גם החקירה נגד ישראל בבית הדין בהאג, שצוברת תאוצה יחד עם גלי ביקורת על ישראל בעקבות מבצע 'שומר החומות' ואותה אמירה מפורסמת של ניצן הורביץ שיאלץ לאפסן אותה בממשלה הזו. ואין לדעת אלו עוד התפתחויות תוביל הזירה הבינלאומית בראשות ביידן, במעמדו של פוטין ובהתעצמות הסינית.

הטיפול בחברה הערבית, חיזוק המשטרה והמשילות, היערכות מול חמאס שיכול להבעיר שוב את האזור, או התפרצות ביו"ש, בגיבויו ובירושלים. כל אלו עומדים לפתחה של אחת הממשלות המורכבות שידעה ישראל.

מה שכן אם הכמיה בין האנשים תהיה גבוהה, כפי שנראה עכשיו, אם הרבה רצון טוב ובעיקר חשש מכישלון, זה יכול איפלו להצליח הרבה יותר מכפי התחזיות.