הרב יוני לביא במכתב פתוח לזמרת עדן אלנה שהגיעה רק למקום ה-17 בתחרות האירוויזיון ועוררה סערה בעקבות הבגדים שלבשה: "למה ישראלים רבים כל כך צריכים להיות מובכים לראות את הקליפ שלו?".

צילום: EBU

הפוסט המלא של הרב יוני לביא

עדן אלנה שלום.

בקצב האירועים הסוער של ישראל – מערבולת פוליטית, טילים מעזה, התפרעויות אלימות – האירוויזיון לא קיבל השנה את תשומת הלב שהוא רגיל אליה.

את מצידך עשית כמיטב יכולתך לתת הופעה מוצלחת ולהביא את האירוויזיון לירושלים, והתאכזבת למצוא את עצמך רק במקום ה-17 (נו, עוד פעם האנטישמים האלה…).

אני מודה שלא צפיתי בקליפ המושקע של המופע שלך אחרי שהזהירו אותי ממחסור חמור בלבוש עד לרמה מביכה, אך בכל זאת שלוש הערות קטנות על השיר שאמור לייצג את כולנו באירוויזיון:

א. גם הפעם השיר הישראלי היה כולו באנגלית. כן, אני יודע, דחפו לשם שתי מילים בעברית ('שגעון' ו'בלאגנים'), ועדיין, צורם שהשיר הרשמי שלנו הוא טראש-פופ אמריקאי ולא משהו קצת יותר עברי-ישראלי-יהודי.

מה את אומרת? שאם רוצים לזכות חייבים לעשות את זה באינגליש?

מי אמר?! בשלוש מתוך ארבע הפעמים בהן זכינו, השיר שלנו היה נטו בעברית. הללויה!

ב. סליחה שאני חוזר לעניין הלבוש, או יותר נכון היעדרו. אני יודע שלא את בחרת את התלבושת, והכול נקבע על-ידי חבורת יח"צנים קשוחה שלא בוחלת באף גימיק, ביזארי ומביך ככל שיהיה, ובלבד שיקרב אל הדוז-פואה.

ובכל זאת, בתור שיר רשמי שמייצג את מדינתנו האהובה – למה ישראלים רבים כל-כך צריכים להיות מובכים לראות את הקליפ שלו?!

למה זמרת מוכשרת שיש לה איכויות ווקאליות נהדרות, צריכה לסחור בפיסות בשר ועור כדי לקבל עוד קצת תשומת לב?! את שווה הרבה יותר מזה.

ג. עדן, זכית להיוולד בירושלים. אבל רבים מאחייך יהודי אתיופיה מתו במסע הארוך בדרך אליה כששמה נישא על שפתיהם.

מעניין שבדיוק ביום בו עלית על הבמה ברוטרדם התרחש לפני 30 שנה אירוע היסטורי מדהים כאן בארץ: מבצע שלמה! במהלך בזק, הביאה מדינת ישראל על כנפי נשרים בתוך יממה וחצי את חמישה עשר אלף יהודי אתיופיה.

האיחוד המרגש שלנו איתם הוא התגשמות מופלאה של נבואות עתיקות יומין, ועוד צעד של עם ישראל בדרך אל החזון שלו לשוב ולהקים את ממלכתו בארצו ולהיות אור לגויים.

לשיר שלך, עדן, קוראים 'חופשיה'. הוא עוסק באישה שמשתחררת מזוגיות כובלת, שזה בהחלט צעד חיובי. אבל מנקודת מבט יהודית המטרה האמיתית של חופש איננה "יאללה בלאגנים" כפי ששרת. חופש הוא כלי ליצוק לתוכו תוכן אמיתי: זוגיות טובה, הקמת משפחה וילדים וחיים מוסריים וערכיים.

בסיום התחרות התנחמת בעובדה שאומנם לא זכית במקום גבוה אבל שברת את השיא של התו הגבוה ביותר שהושר אי פעם באירוויזיון – C באוקטבה השלישית.

נדמה לי שזו בדיוק הבשורה של עם ישראל: להשמיע לעולם את התווים הגבוהים יותר. לא מבחינה ווקאלית, אלא מבחינה רוחנית: חופש אמיתי, אמונה ותקווה.