(מתוך "מהדורה ראשונה" עם אורן וייגנפלד, חדשות 12)
עימות סוער אירע אמש (שלישי) באולפן חדשות 12, בין גלעד שרון, לבין ד"ר מוחמד חלאילה, תושב מג'ד אל-כרום, שהביע תמיכה בהפגנה של ערביי ישראל וסירב לגנות את ירי הטילים של ארגוני הטרור בעזה לעבר ערי ישראל.
ד"ר חלאילה עלה לשידור ואמר: "צריך לעשות צעד מחאתי כלפי האירועים האחרונים שמתרחשים גם בעזה, גם בירושלים – בשיח' ג'ראח ואל-אקצא – וגם בתוך היישובים הערבים בכלל וביישובים המעורבים בפרט. אנחנו חשופים לגל עכור של שנאה, גל חסר תקדים של אלימות שאין לו אח ורע. יש כאן קבוצה של מתנחלים שמגיעה לערים המעורבות…".
בשלב זה קטע את דבריו איש הליכוד גלעד שרון שישב באולפן: "אתה צבוע! אתה חי מהכסף של הציונים, אתה חי מהמדינה הציונית ובאותו זמן הולך לה על הראש, אתה חסר כבוד, אתה חי מהדגל שלנו ומניף דגל אחר – תחליט". "אני קודם כל אזרח", השיב לו ד"ר חלאילה. "אתה קודם כל חסר כבוד", ענה לו שרון.
תגובות
דוקטור להסטה מדינית ערבית. מרומך בירדן. השקר שלך.אין דו קיום בן פלסטיני ויהודי. הבית הוא יהודי ולא דו קחום אם פלסטינים.
גלעד שרון אבא שלך בזמנו עשה בלגן במדינה אתה צודק אבך אתה צריך לא להביע דעה אחרי מה שאבא שלך עשה
רחל - את צודקת ברמת הישרה והדיפלומטיות, אבל איך זה שאף אחד לא מעיז לחשוב על אופן השידור של הדברים והבאתם לכלל פלטפורמה ברורה מעל המסך, הרי הוצאת כל אדם ממצבו האנונימי והבאתו לכלל הכרה בשידור ובתכנון נכון של גודל האייטם שבענין, כולל עריכה של אנשים שמחליטים בשם כולנו מה נאכל ומה נשתה בנפתולי הבעת הדעות של דעת הקהל ודעת צופי אנשי דעת הקהל (עם או בלי הגבול ביניהם......) - זה לבד - זה לבד מראה - עד כמה האזניים שלנו נאלצים 'להיפתח' לדעות שמערערות את אושיית סדר היום החינוכי של פלחים שלמים באחוז הצופים והמתוקשרים טלוויזיונית. אז מה עדיף ? להסכים עם עצם התנהלות השידור והסגנון שלו ? אנחנו קצת פועלים נגד עצמנו בכל ה'סייקל' הזה. לכן חד משמעית : נהיה אנשי מעשים, ולא דיבורים.
כל הכבוד לגילעד הסיר את המסיכה בהיצור הזה
, כבוד על מה ? על התנהגות פרועה, ללא מתן אפשרות לצד האחר לומר את דבריו ? דברי שרון היו טפשיים בעליל. אין קשר בין העובדה שאדם נהנה מהשגשוג הכלכלי במדינה ובין זכותו למחות או להפגין. כמו שמותר ליהודי להפגין - כך מותר לערבי. שרון לא התייחס במילה לעובדות שהיו הבסיס לטענות של חלאילה, עובדות שקריות ועליהן היה צריך לדבר. היה צריך להדגיש את הנרטיב השקרי שמגבשים הערבים - ולא לתקוף את עצם הזכות למחות. הזכות למחות, קיימת. הזכות לשקר, לא קיימת.