יצחק וסרלאוף, איש מפלגת 'עוצמה יהודית', הגיע הלילה (שישי) להר מירון והיה עד לאחד האסונות הגדולים שידעה מדינת ישראל: "תוך שתי דקות החלו להוציא מבפנים אנשים באלונקות".
הפוסט המלא של יצחק וסרלאוף
מירון.
הגענו לשם קצת לפני חצות. איתמר בן גביר, שני עוזריו ואני. התחלנו להתקדם לכיוון הציון. ברחבת הציון היה צפוף אך נסבל. היה אפשר עוד לרקוד במעגלים.
רקדנו כמה דקות ואז נכנסנו פנימה. שם הצפיפות הייתה בלתי נסבלת. דחיפות ומחנק. הבנו שאנחנו חייבים לצאת משם ויצאנו למסדרון. התחלנו לרדת לכיוון ההדלקה של תולדות אהרון.
הסתכלנו רגע מהגשר וראינו שמחה וריקודים אבל גם צפיפות. איתמר התלבט אם לרדת לשם בכל זאת. הרי בכל זאת מקום צפוף. אחד העוזרים התעקש שאין סיכוי שאנחנו יורדים לשם.
התחלנו לחזור חזרה. בכל צעד שעשינו הרגשנו שהטבעת הולכת ומתהדקת עלינו. עד שהגענו למדרגות המובילות ליציאה. שם הצפיפות הגיעה לשיא. דחפו אותי. דחפו את כולנו. מלפני איתמר היה ילד קטן ואיתמר צרח "יש פה ילד" וניסה לגונן עליו.
הרגשתי שאני לא נושם ואני עוד רגע מת. ואין לזה סוף. מלפנים ומאחור דחיפות של הישרדות. כולם מנסים לרווח להם חמצן לגוף.
הצלחנו לסיים לרדת את המדרגות בזכות שני שוטרים שהבחינו מלמעלה שאיתמר בסכנת חיים ונחלצו לעזור.
התרחקנו כעשרים מטר מהמקום. נצמדנו לפינה כדי לנשום ואז שמענו צרחות "פנו דרך" ועשרות כוננים של מד"א רצו לאיזה שביל שפתאום נוצר בתוך כל הצפיפות.
תוך שתי דקות החלו להוציא מבפנים אנשים באלונקות. ילדים. מבוגרים. מהמדרגות. איפה שירדנו כמה דקות קודם לכן. מסתבר שהצפיפות והדחיפות התגברו פי כמה.
האנשים פשוט מעדו במדרגות ואנשים נפלו על מי שמעד. וככה נוצרו שכבות של ערמות אנשים. אף אחד עוד לא הבין את גודל האסון. המוזיקה והריקודים המשיכו.
בשלב מסויים הבנו שאנחנו מוכרחים לצאת משם כדי לעזור בשחרור הלחץ. פילסנו דרכנו החוצה. ואז החלו לזרום הסרטונים והתיעודים. החייאות בכל מקום.
המוזיקה הופסקה ובמקומה נשמעו קולות נהי ובכי ותפילה ותחנונים. אנשים הפסיקו לחייך ולשמוח. אבל כבד נפל על קבר הרשב"י. יום עצוב לעם ישראל. נתפלל לרפואה שלמה לכל הפצועים.
תגובות
דפוק מה אתה מבין.
אתם אשמים.ראיתם ולא עצרתם את הארוע אני יודע מה תענו.אז כן, גם המשטרה לא יכולה לעצור את השקוצים של תולדות אהרון ודומיהם (מומחיות של בן גביר).היכן היה אלוהים שלא בא לעזרת עובדי האלילים?
עזוב תנושא של יש אלוקים אין אלוקים עלייה לציון זה דבר טוב או דבר לא טוב . יש דברים שפשוט לא אומרים, זו לא העת.
אני התרעתי שמסוכן ללכת למירון, ואף אחד לא הקשיב לי
תגובה אנטישמית למהדרין המדינה יודעת כמה אנשים משתתפים כל שנה וחייבת לתקן תשתיות בהתאם. זה שיותר מעניין אותם אירועי תרבות חילוניים לא אומר שלחרדים שהם גם אזרחים מגיע להם גם אירועי תרבות
אם ה' לא ישמור עיר. שווא שקד שוטר
די!!! זה הזמן לביקורת מטנפת? כשטרם קברנו את מתינו? אולי עדיף שתיקה מסגנון כזה גם אחר כך...