כשאומרים ל"ג בעומר, שומעים באוזן את הצליל המיוחד של ניגוני מירון. אחד מהם מכונה 'ריקוד האש', ואם הוא נשמע לכם מוכר, זה בגלל שהוא מופיע בפתיחת הסרט 'ספרות זולה' של קוונטין טרנטינו.
כלומר, אם נקפיץ את הקצב פי שלושה, זו באמת נעימת הנושא של הסרט. אבל טרנטינו יצר את הסרט עוד לפני שנהיה החתן של צביקה פיק, אז איך הוא הגיע לניגוני מירון?
אז זהו, שהוא לא הגיע למירון, אלא כמו שהוא אוהב לעשות, מדובר במחווה לקטע מתוך סרט ישן יותר בשם A Swingin Affair משנת 1963, בו הגיטריסט הווירטואוז דיק דייל מבצע אותו בגיטרה חשמלית יחד עם הלהקה כהופעת אורח בתוך הסרט.
גם קטע הפסנתר באמצע השיר של ספרות זולה, הוא גם סוג של מחווה, הפעם לפסנתרן הווירטואוז ג'אן אוגוסט, שהקליט את אותה נעימה כבר בשנת 1947, כחלק מאלבום השלו Magic piano.
ועכשיו השאלה, איך שיר פופ אמריקאי בקצה השני של העולם מגיע למירון?
אז זהו, שהוא לא עשה עלייה מארה"ב אלא להפך הוא היגר לשם. בישראל אמנם מכנים אותו 'ריקוד האש' בגלל הקשר למירון והריקודים עם הלפידים, אבל בכל העולם הוא מוכר כמיסירילו – ובתרגום מטורקית – המצרייה.
עוד בשנת 1927 תאודוטוס דמטריאדס, יווני שהיגר לארה"ב הקליט אותו בניו יורק, בקצב איטי של שירי האהבה היווניים. דמטריאדס נמלט מהכיבוש הטורקי ביוון והביא איתו גם את הלחנים. במקביל לשיר היווני, בארצות ערב מקליטים את השיר בערבית, מיסירלו הטורקית מתורגמת ל'בינת מיסר', עם אותן מילים ובאותו הקצב.
כלייזרמים מנגנים (יעקב נעומי/פלאש90)
ערבים ויהודים – במירון כולם רוקדים
המלחין של הניגון, נותר עד היום אלמוני, אבל אפשר לשחזר את הגלגול שלו גם על פי העדויות על חגיגות ל"ג בעומר במירון בתחילת המאה העשרים, בזמן הכיבוש העות'מאני.
להילולת רבי שמעון הגיעו בנוסף ליהודים מכל תפוצות ישראל שגרו בישראל ובחו"ל, גם ערבים מהסביבה, דרוזים מהגליל, נציגי שלטון, חיילים טורקיים ושגרירים ממדינות אירופה.
יהודים וערבים רוקדים יחד במירון (1920 בערך)
בשמחה הכללית, בה רקדו כולם ביחד, כל אחד הביא את המנגינה שלו מהבית, וכך נוצרו "ניגוני מירון" מערבוב של קדצ'קות רומניות, ניגוני כלייזמר מזרח אירופאים, דבקות דרוזיות, שירים ערביים, מארשים טורקיים ומסתבר שגם שירי אהבה יווניים.
ל"ג בעומר שמח ומדורה מועילה
מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
