במשך שנתיים עבד עיתונאי מעריב, אבישי בן חיים, על התחקיר בעניינו של הרב מוטי אלון. עובדה זו נודעה רק השבוע כאשר חברי פורום 'תקנה' פוצצו את הפרשה ברשות הרבים וצינו כי בידיי בן חיים תחקיר על הפרשה. בן חיים בחר בסופו של דבר לא לפרסם את תחקירו. היום מתברר שהעיתונאי הבכיר סובר כי לא שום ראיות שהרב אלון ביצע מעשים אסורים על פי חוק וגם היום, סובר בן חיים, כי נעשה עוול לרב ממגדל, כך התפרסם בבלוג של העיתונאי רביב דרוקר. אך בן חיים לא הביעה דעה על פורום תקנה.

דרוקר, עיתונאי ערוץ 10, ביקר בבלוג שלו את התנהלות פורום 'תקנה'. לדעתו טעו אנשי הפורום שלא פירסמו מיד את התלונות שיש נגד הרב אלון. לטענתו, פורום 'תקנה' ניסה לטאטא מתחת לשטיח במשך כמה שנים את עובדת היותו של רב בכיר בציונות הדתית כמטרידן סידרתי ועל כן יש לקרוא לפורום 'תקנה' "פורום אמריקן ביוטי":

"בואו נלך שנייה עם התרחיש הזה (שפורום תקנה היה סוגר את הפרשה בשקט בלי תקשורת י"פ). מה זאת אומרת שהתהליך היה מצליח? שלעולם לא היינו יודעים על טבעו האמיתי של הרב איילון (בהנחה שמדובר בהומו חבוי, שמטריד את תלמידיו). זו נקראת הצלחה? שאלפי ועשרות אלפי חסידיו היו ממשיכים לראות בו מה שהוא רחוק מלהיות? הצלחה, בעיניהם, זה, כנראה, שהם היו מצליחים להמשיך ולקיים חברה פיקטיבית עם אנשים פיקטיביים, חברה בלי הומואים, בלי הטרדות מיניות, שסוגרים הכל בשקט ויש כמה יחידי סגולה, מנהיגי ציבור, שיכולים לעמוד בהלם המציאות האמיתית ושומרים על צאן מרעיתם, שחס וחלילה לא יגלו את האמת, על עולמנו המכוער. זו הצלחה? לפי הפרסומים הבוקר, שי עוד 15 מקרים שנסגרו ככה בשקט על ידי פורום "תקנה". אולי צריך לשנות את שמו של הפורום ל"אמריקן ביוטי".

בהמשך ביקר דרוקר את ההתנהלות של עיתונאים דתיים שידעו על הפרשה אבל העדיפו לא לפרסם כמו אבישי בן חיים. "למעשה, מתברר עכשיו שכמה עיתונאים ידעו, אבל חששו לפרסם, או בחרו לפעול בדרכים אחרות. אבישי בן חיים כתב, למשל, ב"מעריב" שהוא שידך בין "צביקה" לפורום "תקנה", כדי ש"צביקה" יספר להם מה עשה הרב איילון לחבר שלו. למה העיתונאי בן חיים לא פרסם את הסיפור בעיתונו? לא ברור. אני יודע שיש עוד כמה עיתונאים שהכירו את הסיפור. כולם שייכים לציבור הדתי לאומי. כולם, בעיניי, לא נהגו כעיתונאים, אלא כחברי קהילה נאמנים. זו לא האשמה כל כך חמורה. מותר להעדיף את נאמנותך לקהילה (כמו שהם פירשו את אותה נאמנות. כאמור, בעיניי, זה היה עושה שירות טוב יותר לקהילה, אם הדבר היה מתפרסם בזמן אמת) על נאמנותך למקצוע. אתה רק צריך להגיד לציבור שבמקרה של קונפליקט, זו תהיה הבחירה שלך."

בעקבות פרסום הרשימה התקשר בן חיים לדרוקר וקבל באוזניו, כך לפי דרוקר, שהוא עשה לו עוול נורא והסטנדרטים העיתונאיים שלו לא נופלים משל עיתונאי ערוץ 10, רביב דרוקר. "אבישי בן חיים התקשר אליי. אומר שעשיתי לו עוול גדול. הסיפור לא עמד בסטנדרטים העיתונאיים שלי ולכן, לא פרסמתי אותו, הוא הסביר. לפי בן חיים, לא היו ל"צביקה", חברו, הוכחות, מה עוד שבכלל לא היה ברור שהרב אלון, לפי עדות "צביקה", עשה משהו אסור. זו הסיבה שלא פרסם, עורכי "מעריב" ידעו מהסיפור וחשבו כמותו ואין לכך שום קשר לקהילה בה הוא חבר, מה עוד שהוא בכלל לא חלק מהקהילה הזו. תיק העבודות שלי מוכיח שאני לא נותן הנחה לאף אחד. אני פשוט לא מפרסם סיפור, אם אין לי הוכחות מוצקות, בדיוק כשם שד', שצוטט בכל כלי התקשורת בשבוע שעבר על החוויה שלו אצל הרב אלון, התקשר קודם אליי, אבל לא הסכמתי לפרסם את עדותו. "אני גאה שהסטנדרטים המוסריים והביקורתיים שלי לפרסום ידיעה עיתונאית שונים משל רביב דרוקר".

בתגובה לתגובה, טען דרוקר, כי לפי גישת בן חיים אי אפשר לפרסם בתקשורת תלונות נגד עברייני מין. "לפי ה'סטנדרטים המוסריים והביקורתיים' של בן חיים, אי אפשר אף פעם לפרסם תלונה של קורבן עבירת מין. בן חיים דורש מהקורבן הוכחה חיצונית. רצוי מוקלטת. כמה קורבנות עבירות מין מצליחים להקליט את התוקף? אפילו בית משפט לא מציב רף כזה גבוה".

דרוקר טען שהוא המשיך לשאול את בן חיים מדוע הוא לא פרסם לפחות את העובדה שפורום 'תקנה' בודק עדויות נגד הרב אלון. לטענת דרוקר, בן חיים אמר כי אז היה עושה עוול לרב אלון, ולדעתו, גם היום, שופכים את דמו. "בן חיים ענה שאם היה עושה את זה, היה עושה עוול לרב, בלי שיש עדות אחת מוצקה נגדו. הוא בכלל סבור שגם עכשיו אין ממש סיפור וששופכים את דמו של הרב אלון. אם כך, למה פרסם עכשיו את סיפורו של "צביקה" תחת הכותרת "בלעדי" בעיתונו?"