לקראת סיום כהונתו של ראובן ריבלין כנשיא המדינה, מפרסמת היום (א') הלשכה המשפטית של הכנסת את הליכי בחירת הנשיא האחד-עשר של מדינת ישראל.

ריבלין יסיים את שבע שנות כהונתו בתאריך כ"ט בתמוז תשפ"א (9 ביולי 2021). לפי החוק, הכנסת תבחר נשיא חדש בטווח שבין 90 עד 30 יום לפני סיום כהונת הנשיא היוצא, ולכן המועד לקיום הצבעה במליאת הכנסת הוא החל מהיום אך לא יאוחר מה-9 ביוני.

יו"ר הכנסת מחויב להודיע לחברי הכנסת שלושה שבועות קודם קיום ההצבעה, על מנת לאפשר להם להיערך וכן למועמדים עצמם לאסוף את התמיכה הנדרשת.

עד כה הודיעו מספר מועמדים פומבית כי הם מתמודדים על תפקיד ביניהם ח"כ לשעבר יהודה גליק ופרופ' שמעון שיטרית. עם זאת, המועמדות האפשרית של מרים פרץ, עמיר פרץ ויצחק (בוז'י) הרצוג קיימת ומאחורי הקלעים נעשים על ידם בדיקות של הפוטנציאל להיבחר.

יש לציין, כי גם שמו של ראש הממשלה בנימין נתניהו עלה בהקשר זה, כפתרון לפלונטר הפוליטי. הרעיון הוא לאפשר לנתניהו מעבר לתפקיד ממלכתי אחר, כדי לאפשר לליכוד להקים ממשלה בראשות ח"כ אחר, יחד עם כל סיעות הימין.

כדי לצפות בסרטון זה, אנא הפעל JavaScript , ושקול לשדרג לדפדפן שתומך ב HTML5 video .

יהודה גליק בראיון לסרוגים. ארכיון

10 ח"כים יחתמו על המועמדות

הקריטריון להגשת המועמדות מאוד מינימלי. לפי חוק יסוד: הנשיא, "כל אזרח ישראלי שהוא תושב ישראל כשיר להיות מועמד לכהונת נשיא המדינה". אך על המועמד להגיש למזכירות הכנסת את תמיכת של לפחות 10 חברי כנסת, יחד עם טופס הבקשה שלו להתמודדות. כל חבר כנסת רשאי לחתוך על מכתב תמיכה של מועמד אחד בלבד.

את הטופס יש להגיש בדיוק 14 ימים לפני יום הבחירות לנשיאות, ועל יו"ר הכנסת להודיע 7 ימים לפני ההצבעה, מיהם המועמדים ומי חברי הכנסת שהציעו אותם.

חשוב לזכור שבחירת נשיא מדינה, כמו הליכי בחירה אחרים של תפקידים ממלכתיים, שאותה ממנה הכנסת, נעשית בצורה חשאית.

מליאת הכנסת (צילום: אולבייה פיטוסי/פלאש 90)

חברי הכנסת מצביעים בעזרת פתקים ומאחורי פרגוד, על מנת לאפשר חופש מצפון בהצבעה, על מנת לנסות לנטרל שיקולים פוליטיים או אישיים.

מועמד ייבחר בסבב הראשון רק אם זכה לרוב מבין חברי הכנסת, קרי לפחות 61 תומכים. במקרה שאף מועמד לא מקבל רוב זה, בין 2 המועמדים המובילים יתקיים סבב שני, אז ייבחר המועמד עם מספר הקולות הגבוה ביותר (גם אם זה לא 61 ח"כים)