משרד החינוך מפרסם היום את המתווה לקיום טקסים במערכת החינוך לקראת יום השואה ביום חמישי הקרוב ויום הזיכרון ביום רביעי הבא.
בהתאם למתווה זה, ניתן לקיים טקסים במערכת החינוך בהרכב של עד ל- 50 משתתפים בשטח פתוח.
הרכב המשתתפים בחלל סגור הוא בהתאם למתווה הרלוונטי לשכבת הגיל (כלומר, ניתן לקיים טקס בהרכב של כיתה מלאה, בשכבות בהן אין חלוקה לקפסולות).
בנוסף, ניתן לשתף בטקס גם אנשים נוספים הרלוונטיים לקיומו, פרט לתלמידים ולצוות החינוכי, ובלבד שהם בעלי תו ירוק למחוסנים ומחלימים (הכוונה היא לחיילים, לאמנים, לאנשי עדות, למשפחות שכולות).
בטקסים בחלל סגור בהם יש משתתפים נוספים, פרט לתלמידים ולצוות החינוכי, המספר המקסימלי של המשתתפים לא יעלה על 20.
הטקסים יתקיימו תוך הקפדה על עטיית מסיכות ועל מרחק של 2 מטר בין היושבים. כמו כן, הטקסים יתקיימו ללא הפסקות, וללא קטעי ריקוד, ובמהלכם לא יוגשו מזון או שתייה לנוכחים.
תגובות
תמיד שאלתי מדוע נקבע התאריך כ"ז בניסן,וגם בשנים האחרונות בו נושא השואה הפך כמו כל הנושאים בחברה,לבינלאומית ונושא השואה תוייג לנושא עולמי אוניברסלי ופוגע בזכר הנספים בכך שמשווים על טרגדיות ומקרים נוספים של רצח עם שלנו אין עיניין וחצי דבר עמם. צריך לשקול להעביר את יום הזכון הממלכתי ולאחד אותו עם הדתי שהוא יום צום עשרה בטבת וכך יהיה מקובל על כל עם ישראל. וכמו כן יהיה לקבוע עח כל הנספים מעם ישראל לאורך הדורות ולא רק השואה. מה עם גירוש מוזע בתימן? מה עם פוגרום טריפולי.? ומה עם פרעות הקוזאקים? להם אין יום זכרון מיוחד
הרבי הרבי מלובביץ' ישו מוחמד הנביא מואפק טריף