האם ניתן למכור חמץ גם למי שאינו מודע או אינו מבקש זאת?
המשנה במסכת פסחים (כח, א) מלמדת אותנו שחמץ שעבר עליו הפסח, ושבמהלך הפסח עברו עליו בבל יראה ובבל ימצא, אסור בהנאה, ואפילו אם החמץ הושאר בשוגג ובאונס.
אך מה יהיה הדין במי שאנו יודעים שלא ימכור, או שישכח או שכלל אין זה מעניין אותו, האם ניתן למכור עבורו את החמץ?
מכירת חמץ באתר סרוגים
פסח תשפ"א: מכירת חמץ דרך אתר סרוגים
צילום: פסח תשפ
צילום: פסח תשפומה יהיה הדין אם מי שמכר את החמץ לגוי המשיך למכור אותו במהלך הפסח לכל דיכפין, האם מעשים שכאלה מבטלים את המכירה?
ולבסוף דן הרב בשאלה האם ניתן למכור חמץ עבור חנות שכזו גם אם בעליה לא ביקש זאת?
==
הרב יאיר בן מנחם דיין בבית הדין הרבני בתל אביב ורב של מספר קהילות בירושלים
תגובות