הנצי"ב מוולוז'ין מחבר שלושה עניינים שאנחנו נמצאים בהם: איסור חמץ וחובת אכילת מצה בפסח, התסבוכת הפוליטית והמנהיגותית שאנחנו שקועים בה, ופרשת השבוע פרשת צו.
אומרת לנו התורה, בפרשת ויקרא שקראנו בשבוע שעבר ובפרשת צו שנקרא השבת, שאסור להקריב מנחות מחמץ, מנחות בבית המקדש חייבות להיות מצה, את כל ענייני הניקיון שאנחנו מכירים פעם בשנה, בבית המקדש נהגו 24/7.
למה לבית המקדש אסור להביא חמץ? למה כל המנחות חייבות להיות אפויות דווקא כמצה? אומר הנצי"ב מוולוז'ין שהדבר דומה ליציאת מצרים. ביציאת מצרים כל הרעיון היה לראות את התלות המוחלטת בקדוש ברוך הוא, אני ולא מלאך, אני ולא שרף, אני לא שליח, ומעשי האדם של משה ואהרון היו סמליים, חיצוניים, אבל לא היו העניין עצמו.
התלות הזו באה לידי ביטוי במצה ולא בחמץ, כי בחמץ לוקחים את הקמח והמים ובני אדם מתפיחים אותם על ידי שאור, מוסיפים תבלינים, מוסיפים דברים, ובפסח אין תוספות, אלא קמח ומים בלבד, מצה. ללמד אותנו את היסוד האמוני שרק הקב"ה הוא המנהיג האמיתי שלנו, וכל המעשים שלנו הם חשובים, הם נחוצים, וצריך לעשות אותם, אבל הם משהו חיצוני, אך הדבר האמיתי והעמוק הוא הרצון האלוקי, כמו מצה.
מוסיף הנצי"ב מוולוז'ין דברים מדהימים, "ואפילו בעת שהיינו בארץ ישראל, ומנהיגים מלוכה, ומלחמת תנופה כדרך תחבולות האדם". הנצי"ב חי עדיין בימי הגלות, ולכן הוא אומר גם כשהיינו בעבר בארץ ישראל, ובימינו אפשר להגיד גם כשאנחנו נמצאים בארץ ישראל, ואנחנו מנהיגים את עצמנו, ויש לנו את משבר ההנהגה הגדול של התקופה האחרונה, "כל התחבולות לא היו אלא כדי שיהיה נראה כמעשה טבע וכו' ", אומר הנצי"ב שכל המעשים הפוליטיים והמדיניים שלנו הם סוג של מעטפת, כאילו אנחנו פועלים על פי הטבע, אבל באמת לב מלכים ושרים ביד ה'.
גם המשבר הגדול שאנחנו נמצאים בו מכוון מלמעלה, יש לה' רעיונות כלשהם, אלא שאנחנו לא יודעים מה הוא מוביל, ומה הוא רוצה מאתנו, אבל יש פה איזה יד מכוונת, ולא במקרה נקלענו למצב הזה.נתפלל לה' שמנהיגנו, או בבחירות חמישיות, נמצא מזור לכל התסבוכת הגדולה הזו, ונוכל לצאת לאורה במהרה.
מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
