סנגורו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, עו"ד בועז בן צור, פנה לפני מספר דקות אל בית המשפט המחוזי בירושלים ודרש כי בית המשפט יקבע כי הפרקליטות אינה רשאית לעשות שימוש במפגשי הריענון עם העדים לשם ביצוע השלמות חקירה מטעמה.

פנייתו של בן צור באה על רקע מסמך בו נחשף כי הפרקליטות קיימה ישיבות ראיון עם העד אילן ישועה לקראת תחילת שלב ההוכחות במשפטו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, אשר יפתח בעוד כשבועיים בבית המשפט המחוזי בירושלים, ובמהלך הישיבה ישועה מסר פרטים נוספים.

בן צור כתב כי המזכר של הפרקליטות חשף כי במשך מספר ישיבות ראיון שמספרן ומועדן לא פורט, הפרקליטות ערכה השלמות חקירה לעד אילן ישועה. במסגרת השלמת החקירה, בן צור טוען כי הפרקליטות הציגה בפני ישועה "עשרות רבות של מסמכים ומוצגים שלא הוצגו לו במהלך כל תשע חקירותיו, ואשר אין להן כל ביטוי וזכר בהודעות שנגבו ממנו באותן חקירות".

לדברי בן צור, הפרקליטות "חרגה, חריגה רבתי, מהמסגרת המותרת והמקובלת לביצוע ראיונות עדים על ידי התביעה לקראת עדותם בבית המשפט, והפכה, הלכה למעשה, את סדרת הראיונות שערכה לעד ישועה להשלמת החקירה ולבסיס ליצירת חומרי חקירה חדשים שלא נמצאו בהודעותיו של העד כפי שנגבו ממנו במהלך חקירותיו".

"בחלק מהמקרים אף מדובר בשינוי גרסתו של העד, אל מול הדברים שמסר בחקירה, מתוך רצון לבצע מקצה שיפורים, בעיקר על רקע טענות שהועלו מטעם ההגנה בפני בית המשפט במהלך הדיונים שהתקיימו עד כה ובמסגרת התשובה לאישום".

ראש הממשלה נתניהו (יונתן זינדל / פלאש 90)

לצד טענות סנגורו של ראש הממשלה נתניהו, על פי הנחיית פרקליט מדינה מותר להציג לעד בראיון מסמכים שהוא ערך או היה צד להם.

ממידע שהגיע לידי סרוגים, כל התכתובות הנוספות שהוצגו לישועה במהלך שיחות הריענון הן חלק מהתכתובות שהוא מסר בחקירה ומסר לגביהן גרסה כללית, והן בסך הכל דוגמאות נוספות לכל מה שתיאר בהרחבה בחקירותיו. בשל כך, גורמים בפרקליטות לא מתרגשים מהבקשה וטוענים שהיא "לא דרמה".

התכתובות המדוברות מצויות בחומר החקירה שיש בידי ההגנה כבר זמן רב, והובאו למשטרה על ידי ישועה עצמו.

במזכר המדובר נכתב כי ישועה, שהיה מנכ"ל וואלה בתקופה הרלוונטית, אמר כי ככלל במסגרת ההתנהלות הרגילה באתר, הוא לא קיבל הודעות דוברות מגורמים שונים ולא עסק בהן. לדבריו, "העברת הודעות דוברות הקשורות בנתניהו ומשפחתו אליו ישירות הייתה חריגה ונעשתה מתוך ציפייה של הגורם המעביר כי הודעות אלה יפורסמו כלשונן ובאופן בולט".

לטענת ישועה, השיקול המרכזי של הזוג אלוביץ' להעסקת עיתונאים ועורכים באתר היה היכולת לשלוט בעבודתם. בשל כך, שאול אלוביץ' לא אישר למשל את העסקתה של העיתונאית איילה חסון, אותה ביקש ישועה לגייס. בנוסף טען כי איריס אלוביץ' פסלה את החזרתו של העיתונאי ינון מגל לעבודה באתר כיוון שסברה שהוא תומך בנפתלי בנט.

ישועה טוען כי הלחץ להתערב באופן הסיקור באתר הושפע משני גורמים עיקריים: צרכים פוליטיים ואישיים של ראש הממשלה נתניהו ובני משפחתו, וכן צרכים רגולטורים ועסקיים של שאול אלוביץ'.

לשאלת הפרקליטות, ישועה טען כי לא הייתה לדעותיו הפוליטיות שום השפעה על אופן הסיקור באתר.

שאול ואיריס אלוביץ בבית המשפט (צילום: ראובן קסטרו)

ישועה התייחס לנסיבות הפסקת עבודתה של העיתונאית טלי בן עובדיה, ואמר כי לאחר שנודע בבלפור על המינוי הוא 'חטף בטירוף' משאול ואיריס אלוביץ' כיוון שבן עובדיה הייתה 'סדין אדום בבלפור' . עבודתה של בן עובדיה באתר הסתיימה בהסכם המבוסס על הבנה הדדית בלחץ של שאול ואיריס אלוביץ', ושולמו לה פיצויים מוגדלים, בידיעת שאול אלוביץ'.

בנוסף, ציין ישועה כי שאול אלוביץ נסוג מהרצון לפטר את אבירם גלעד, העורך לשעבר של אתר וואלה,  כיוון שהתברר כי ההתנגדות של ראש הממשלה נתניהו ורעייתו למינוי של אלעד נבעה ממהלכים של עד המדינה ודוברם של משפחת נתניהו בתקופה הרלוונטית, ניר חפץ, וברצון שלו למנות את ערן טיפנבורן לעורך האתר.