הפרקליטות קיימה ישיבות ראיון עם העד אילן ישועה לקראת תחילת שלב ההוכחות במשפטו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, אשר יפתח בעוד כשבועיים בבית המשפט המחוזי בירושלים.

ישועה, שהיה מנכ"ל וואלה בתקופה הרלוונטית, אמר כי ככלל במסגרת ההתנהלות הרגילה באתר, הוא לא קיבל הודעות דוברות מגורמים שונים ולא עסק בהן. לדבריו, "העברת הודעות דוברות הקשורות בנתניהו ומשפחתו אליו ישירות הייתה חריגה ונעשתה מתוך ציפייה של הגורם המעביר כי הודעות אלה יפורסמו כלשונן ובאופן בולט".

לטענת ישועה, השיקול המרכזי של הזוג אלוביץ' להעסקת עיתונאים ועורכים באתר היה היכולת לשלוט בעבודתם. בשל כך, שאול אלוביץ' לא אישר למשל את העסקתה של העיתונאית איילה חסון, אותה ביקש ישועה לגייס. בנוסף טען כי איריס אלוביץ' פסלה את החזרתו של העיתונאי ינון מגל לעבודה באתר כיוון שסברה שהוא תומך בנפתלי בנט.

ישועה טוען כי הלחץ להתערב באופן הסיקור באתר הושפע משני גורמים עיקריים: צרכים פוליטיים ואישיים של ראש הממשלה נתניהו ובני משפחתו, וכן צרכים רגולטורים ועסקיים של שאול אלוביץ'.

לשאלת הפרקליטות, ישועה טען כי לא הייתה לדעותיו הפוליטיות שום השפעה על אופן הסיקור באתר.

ישועה התייחס לנסיבות הפסקת עבודתה של העיתונאית טלי בן עובדיה, ואמר כי לאחר שנודע בבלפור על המינוי הוא 'חטף בטירוף' משאול ואיריס אלוביץ' כיוון שבן עובדיה הייתה 'סדין אדום בבלפור' . עבודתה של בן עובדיה באתר הסתיימה בהסכם המבוסס על הבנה הדדית בלחץ של שאול ואיריס אלוביץ', ושולמו לה פיצויים מוגדלים, בידיעת שאול אלוביץ'.

בנוסף, ציין ישועה כי שאול אלוביץ נסוג מהרצון לפטר את אבירם גלעד, העורך לשעבר של אתר וואלה,  כיוון שהתברר כי ההתנגדות של ראש הממשלה נתניהו ורעייתו למינוי של אלעד נבעה ממהלכים של עד המדינה ודוברם של משפחת נתניהו בתקופה הרלוונטית, ניר חפץ, וברצון שלו למנות את ערן טיפנבורן לעורך האתר.