"מירוץ הסוסים" המעייף של בחירות 2021 לא משאיר הרבה מקום לשיח ענייני. בתוך כל השיממון הזה, על חשבוננו, בולטים דווקא נפתלי בנט ו"ימינה", המציעים תוכנית כלכלית שאמורה לשים על ראש שמחתה את העסקים הקטנים והעובדים בישראל. למרבה הצער, היא למעשה מיחזור של תוכניות אמריקאיות עם רוח אנטי-יהודית שתגרום להגדלת פערים ותוצאות כלכליות בינוניות לכל היותר.

בלב "תכנית סינגפור" הפחתת מס ההכנסה בכל מדרגות המס ב-15%, הפחתת מס חברות וצמצום המגזר הציבורי בישראל. בנט מדבר על הורדת מיסים ב"מכת חשמל", "מאצ'טה לבירוקרטיה" ו"מנגנון השמדה" לרגולציה. כל אלה יביאו, כך לפי ימינה, לצמיחה גבוהה, יצירת מקומות עבודה ושגשוג כלכלי כללי.

כדי לצפות בסרטון זה, אנא הפעל JavaScript , ושקול לשדרג לדפדפן שתומך ב HTML5 video .

יזהר כהן בסרטון של מפלגת ימינה

על הנייר הדברים עשויים להישמע נחמדים והגיוניים, הבעיה היא שהם רחוקים מהמציאות. מחקר גדול ב-london school of economics בדק את ההשפעה של הורדת מיסים לעשירים ב-18 מדינות מפותחות על פני חמישה עשורים. הוא מצא שהפחתות המיסים לא לוו בצמיחה יוצאת דופן או בהשפעה ניכרת על האבטלה. לעומת זאת הפחתות המיסים השפיעו מאוד על הפערים: חלקו של המאיון העליון בהכנסות עלה באופן ניכר. במילים אחרות, המצע של ימינה ייטיב עם העשירים ביותר, האחוז העליון, אבל לא בהכרח יסייע לצמיחה או לצמצום האבטלה.

מבט על נתונים שונים בישראל מוליך למסקנה דומה. מס החברות משפיע על מי שבבעלותו חברות, כלומר מיעוט עשיר שגם כך מצבו טוב מרוב הישראלים. מס הכנסה לעומת זאת אמור להשפיע על כל מי שעובד, אבל זה לא המצב בפועל. המשכורות בישראל נמוכות.

לפני הקורונה השכר החציוני בישראל (שמחצית מהשכירים מרווחים פחות ממנו) עמד על פחות מ-8,000 ש"ח, וכשליש מהשכירים לא מגיעים אפילו לשכר המינימום, כך שרבים לא משלמים מס הכנסה בפועל. לפי נתוני דוח הכנסות המדינה כ-58% מהשכירים נמצאים מתחת לסף המס. הצעת ימינה לקיצוץ במס ההכנסה לא ייטיב עם רוב העובדים, אלא עם המיעוט שמרוויח יותר ממילא. מעט המשפחות שייהנו מקיצוץ כזה יזכו לראות כמה עשרות שקלים ותו לא, אבל אלה שמרוויחים הרבה מאוד יזכו לאלפים נוספים. מהלך כזה עלול לקחת דווקא מהעניים ולתת לעשירים.

השירותים הציבוריים צריכים הגדלת תקציבים לא קיצוץ

רגל נוספת בתוכנית ימינה היא הקטנה של השירותים הציבוריים, המגזר הציבורי ומשרדי הממשלה. קיצוץ המיסים לעשירים צפוי להקטין את התקציב העומד לרשות המדינה, וזאת בשעה של צרכים בריאותיים ואזרחיים גדולים. עוד לפני הקורונה ההוצאה האזרחית בישראל הייתה קטנה מאוד ביחס לנהוג במדינות המפותחות.

בנק ישראל מתריע כבר שנים שההוצאה האזרחית קטנה היא הגורם לכך שהשירותים החברתיים בישראל לא משתווים לאלה הנהוגים במדינות מפותחות אחרות, ומחשב שכ- 140 מליארד שקל חסרים בכל שנה בבריאות, בחינוך, בתחבורה, ברווחה ועוד,על מנת להשתוות לממוצע ההשקעות במדינות המערב.

בנט, צילומסך

התכנית של "ימינה" מציעה קיצוצים וגזירות חברתיות מבלי לקרוא לילד בשמו. בעוד ההצעה לקיצוץ במיסים תיטיב בעיקר עם העשירים, הקיצוץ הצפוי בשירותים הציבוריים יפגע בעיקר בבעלי הכנסות נמוכות, מאחר שאין להם יכולת כלכלית לרכוש חלופות באופן פרטי.

מאז הקורונה התחדד הצורך בשיפור והגדלת שירותים ציבוריים רבים וביניהם מערכת הבריאות, החינוך, רווחה, תשתיות ועוד. כל אלה דורשים הגדלת תקציבים ולא קיצוצים. זאת ועוד: כדי לצאת מהמשבר הכלכלי הנוכחי דרושה הגדלה של ההוצאה הממשלתית.

מאבק על תקציב בתי החולים הציבוריים (צילום: יונתן זינדל / פלאש 90)

אם כתוצאה מהמשבר לא רק שהאזרחים הרבים שהפסידו פרנסה ומשאבים יצרכו פחות אלא גם הממשלה תקטין את חלק בצריכה הביקושים יצנחו והכלכלה עשויה להיקלע לסחרור של מיתון עמוק. לאור המשבר הקשה אליו נקלע המשק העולמי, הצהירו כלכלנים רבים שבעת הזאת יש להגדיל הוצאות ממשלתיות, ולא לצמצמן. הממשל החדש בארה"ב סימן את הכיוון, עם אישורה של תוכנית כלכלית בגובה של 1.9 טריליון דולר. במקרה זה, מה שנכון למדינות אחרות ולארה"ב נכון גם אצלנו. מה שהיה נכון ל"ניו דיל", ודאי רלוונטי למשבר הכלכלי העולמי הגדול בעשרות השנים האחרונות.

מימד נוסף של התוכנית עוסק בקיצוץ קצבאות והגבלת זכויות העובדים וארגוניהם. מדיניות רווחה עם קצבאות אוניברסליות ונדיבות מובילה לצמצום פערים וקיימת במדינות עם צמיחה גבוהה וכלכלה חזקה. ערכי הערבות ההדדית והעזרה קיימים בבסיס מדינת הרווחה הדמוקרטית המודרנית, אבל שורשיהם מצויים במקורותינו. הדאגה לעני, לאלמנה ולגר היא מעיקרי אמונתנו ובניגוד לרוח העולה מהתוכנית של ימינה.

ליהדות יש מסר חשוב לאומות העולם בכל הנוגע לחברה צודקת, חבל שבנט וימינה מתכחשים לערכים הכלכליים היהודיים ומרכינים ראשם בפני אמונות כלכליות הרסניות שמעדיפות את החזק על החלש.

סינגפור היא המודל?

לבסוף, מצער מאוד שימינה בחרה את סינגפור כסמל לתוכנית כלכלית-חברתית. סינגפור נשלטת על ידי מפלגה אחת כמעט לחלוטין, האופוזיציה מוגבלת בכוחה וזכויות האדם, חופש הביטוי וההתאספות בה מצומצמים. מתוך כ5.6 מיליון אנשים בסינגפור כ-1.7 מיליון הם לא אזרחים. רבים מהעובדים במדינה הם עובדים זרים בעלי זכויות פחותות. זו המציאות אליה אנחנו שואפים?

בנוסף, הצמיחה בסינגפור קדמה לתוכנית להפחתת המיסים שלה והייתה גבוהה מישראל עוד קודם. ייצוא וייבוא הם נדבכים מרכזיים של הכלכלה הסינגפורית, עובדה שככל הנראה לא נוכל להידמות אליה. סינגפור ממוקמת על ציר של מסחר ימי בסדרי גודל עולמיים. נמלי סינגפור הם מהעמוסים בעולם והרבה מכלכלתה נשענת על כך.

נתניהו בביקור בסינגפור ב2017 (צילום: צילום חיים זך/ פלאש 90)

אז אם לא סינגפור מה כן? במקום לשאת עיניים למדינה שמיקומה העשיר אותה ואזרחיה לא נהנים מזכויות יתרות עדיף להפנות את מבטנו אל מדינות סקנדינביה וליישם את מדיניותן הכלכלית בהתאמה לרוח היהודית. בסקנדינביות המיסים גבוהים והם מממנים שירותיים ציבוריים איכותיים וחינמיים בנקודת הצריכה כגון דיור ציבורי נרחב ואיכותי, טיפול רפואי נגיש, חינוך בחינם מלידה ועד הדוקטורט, מערכת רווחה וקצבאות גדולה ונדיבה ותמיכה בארגוני עובדים והחברה האזרחית. הם נהנים מפערים קטנים, צמיחה כלכלית יפה וערבות הדדית הלכה למעשה. כל זאת, במשק משגשג וצומח עם כלכלה העובדת לטובת האנשים ולא להיפך.

נפתלי בנט מכוון לראשות ממשלה. הוא הצליח לשכנע את הציבור הישראלי, לאורך חודשים ארוכים במשבר הקורונה, שאכפת לו. ככל שהוא יקבל כח הוא יהיה חייב באחריות. יש לקוות שהדרך הכלכלית שלו לא תביא להפקרה מסוכנת של מליוני ישראלים.

 

אבי דבוש הוא פעיל סביבתי, חברתי ופוליטי. משמש כמנכ"ל שומרי משפט – רבנים למען זכויות האדם.