יום אחד זה יקרה, לא יודע אם בבחירות הללו, או מאוחר יותר, או עוד כמה שנים טובות, אבל נתניהו לא יהיה יותר ראש הממשלה. ותאמינו או לא- לא אלמן ישראל.

בהתחלה, אולי גם בשנים הראשונות, יהיו געגועים לנתניהו, ויעשו השוואות בין ראש הממשלה החדש לקודמו ששלט כאן הכי הרבה שנים, אבל לאחר מכן, נראה שאפשר גם אחרת.

יש כאלו בעלי זכות בחירה כבר, שאולי לא זוכרים שהיו פה ראשי ממשלה אחרים בכלל, ישראל בלי נתניהו נראית להם כמו בית בלי אבא. אבל בואו, הוא לא אבי האומה, כמדומני שהזכות הזאת שמורה לאברהם אבינו.

המציאות הזאת יכולה להיות אפילו בבחירות הללו, או לדאבוננו, במקרה של בחירות חמישיות, באלו שלאחריהן. בנט, סער ואולי אפילו רחמנא ליצלן יאיר לפיד יקימו ממשלה. על פי הסקרים הציבור ברובו ימני, מתנגד לחלוקת הארץ ויש מספיק כוחות שיכולים לבצר את העמדות הללו לא פחות ותתפלאו אולי אפילו יותר מנתניהו עצמו, שהבטיח ריבונות, אחריה רבים הלכו עיניים כוספות אל הקלפי ומאום לא קרה.

הזזת נתניהו מהמשחק תערוך את השחקנים באופן שונה. הליכוד כבר לא יהיה לפות בזרועותיו האימתניות, כוחות רעננים וצעירים יוכלו להוביל את המדינה, ותהיה צמיחה מחדש של החברה בישראל ללא התקיעות הפוליטית הקיימת כיום.

נכון, את מה שיש לנתניהו יש לו. הוא באמת הוביל למבצע חיסונים חסר תקדים, באמת הוביל להסכמים עם מדינות ערב הסובבות ושבר את הפרדיגמה של שלום תמורת שטחים. לא בטוח שבנט וסער כפי שמאשימים אותם, היו חוזרים אל אותה פרדיגמה, שכבר מרבית הציבור בישראל זנח אותה. סער למשל בניגוד לנתניהו הצביע נגד תכנית ההתנתקות מרצועת עז וצפון השומרון, בנט כבר עם היבחרו של טראמפ הניח על השולחן את החלת הריבונות על שטחי יהודה ושומרון.

נתניהו עם כל הישגיו המרשימים משתמש בהם כקרדום לחפור בהם בדרכו הפוליטית, כל הסכם, מבצע בריאותי, או החזרת שבויים ונעדרים נכנסים למשחק הפוליטי של "אני ועוצם ידי". אין החלטות ממשלה, אין דיונים בין השרים, הכל מעל הראש של כולם, כדי לשמור את עצמו- "ליגה אחרת". בסוף זו סכנה לדמוקרטיה, להחלטות של הממשלה, כשראש הממשלה עומד בראשה, אך לא ניצב שם לבדו.

אל הקלפי לא נצטרך להגיע אחד לכמה חודשים, החברה בישראל תוכל להתעסק בדברים שבאמת צריכים ריפוי והשלמה, טיפול בכלכלה, חברה ובריאות שלא משמשים כחלק מהפינג-פונג הפוליטי. הבטחות בחירות יחזרו להיות משהו שנעשה כל שלוש או ארבע שנים לקראת בחירות, ולא דרך ניהול יומיומית.

והימין יוכל סוף סוף לבצע רפורמות במערכת המשפט ולהחזיר את האיזונים והבלמים בין הרשויות, בלי שאלו יגררו למצב הפרסונאלי של בנימין נתניהו.