חלקים מתוך הראיון שערכה כתבת העיתון עפרה לקס מצורפים כאן, הראיון המלא יתפרסם בעיתון 'בשבע' ביום ד', ערב ראש השנה.

==

את הציטוט "בן אדם מה לך נרדם" מפיוטי הסליחות לקח אריאל דווקא לנושא הסורי. הוא לא מעריך שתהיה כאן מלחמה בסגנון לבנון השנייה, ולדעתו מה שבאמת חשוב בכל העניין, הוא רצח העם שמתרחש לנגד עיננו. "לנו בישראל ולעם היהודי בגלות יש אפשרות לסייע בהפסקת רצח העם פי מיליון ממה שעשינו עד כה – בלחץ דיפלומטי, הפעלת איפא"ק ועוד. העם היהודי לא יכול לשבת בשקט כשדבר כזה קורה. אנחנו לא עושים מספיק. ממשלת ישראל צריכה להחליט שהיא עוסקת בזה ולעשות".

הכניסה שלך למשרד השיכון מלווה בתקווה לתנופת בנייה בירושלים וביו"ש. יש לך יכולת פעולה, או שידיך כבולות ובעצם לא ממש משנה מי עומד בראש המשרד?

"יש בי רצון עז לבנות גם ביבנה וגם בכרמיאל וגם בנצרת עלית – לא רק בגלל מחירי הדיור הגבוהים אלא משום שאני רוצה לבנות את ארץ ישראל, ויו"ש היא חלק מזה. אני יודע שאני עושה ביו"ש ובירושלים יותר מקודמיי בתפקיד, כי לכל אחד יש סדר יום ודגשים משלו. אם לא הייתי שם היו בונים הרבה פחות. אבל נכון, אשמח שיבנו עוד".

● מצטרפים לדף הפייסבוק של סרוגים ונשארים מעודכנים כל הזמן

האם על החלטה על שחרור המחבלים לא מפרקים קואליציה?

"אם רוצים להשפיע צריכים להיות בממשלה. אם רוצים לזעוק כל היום אפשר לצאת לאופוזיציה. אבל אם כך יהיה, האופציות שיעמדו בפני הציבור שלנו לקדם את הנושאים שהוא מאמין בהם יהיו הרבה יותר גרועות – גם בנושא שחרור רוצחים, גם בנושא ארץ ישראל וגם בנושא עולם התורה. החלטנו על דעת סיעתנו, שולחינו ורבנינו לא לפרוש".

ההצבעה הראשונה בנושא שחרור המחבלים אמנם עברה בממשלה, אבל גלים נוספים כאלה מתרגשים ובאים ואריאל אומר שהוא ממשיך לעבוד על מניעתם. "ודאי שלא בא בחשבון שחרור מחבלים רוצחים בעלי אזרחות ישראלית. זה לא במשחק בכלל מבחינתי. לחשוב שחמאס ואבו מאזן מייצגים את אזרחי ישראל זו הגזמה פראית". האם החלטה כזו תגרום לפרישה מהממשלה? הוא לא יודע. "תלוי מה יהיה סך ההתרחשויות".

האם יש לכם קווים אדומים שלאחריהם לא תישארו בממשלה?

"לא הצהרנו. אבל ידוע שאם ייעקרו יישובים ממקומם לא נהיה חלק מהממשלה. כמו כל אדם בעל טיפת מוסר וכבוד עצמי, יש לנו קווים אדומים בכל התחומים, לא רק בנושא התיישבות, וכשתגיע העת נדון בהם".

הבחירות לרבנות הראשית התקיימו כשמשרד הדתות בשליטתכם. איך קרה שאין אפילו רב ציוני אחד?

"כי לא הייתה אחדות מטרה מההתחלה. עד שקיבלנו החלטה במי לתמוך כבר היו הרבה מאוד מחויבויות לכוחות שונים, שיכולנו להשפיע עליהם אם היינו מחליטים בזמן. וגם אחר כך לא החלטנו את מי אנחנו רוצים לראות בתפקיד הרב הספרדי. אז או שאתה נכנס לעניין או שלא, וזה שנכנסנו למחצה לשליש ולרביע ומאוחר מידי זה לא היה טוב. נלמד לפעם הבאה".

למה נכנסתם מאוחר? זו הייתה מטרה ידועה ומוצהרת של המפלגה עוד טרם הבחירות.

"לקח הרבה מאוד שבועות להגיע להחלטות ברורות. הלכנו פעם עם היוזמה הזאת ופעם עם היוזמה הזאת. במנהיגות צריך לסמן מטרה ולא לעמוד במקום".

לפני ההחלטה לתמוך ברב סתיו הייתה ההחלטה לקדם את חוק הרב אריאל. האם הסיעה עשתה הכל כדי שזה יצליח?

"לא. ציבורית זה מראש לא היה חוק קל כי הוא היה פרסונלי, וגם ההצעה הזאת הגיעה מאוחר מדי -אני לא אומר זאת כביקורת על הרב דרוקמן, אבל לאנשים כבר היו דעות מגובשות. האם ארגון צוהר, שהרב אריאל הוא הנשיא שלהם, פעלו כאיש אחד עבור המטרה המאוחדת כפי שהבטיחו? אני לא קיבלתי את הרושם הזה". השר אומר שבגלל שלא הייתה תמימות דעים כל אחד זייף בקצוות, וגם הוא שגה כשפעל לבחירתו של הרב שפירא, בניגוד להחלטת הסיעה. "וכבר ביקשתי סליחה על זה. ככה לא מנצחים מערכות – בטח לא גדולות ומורכבות". אגב, הוא חושב שהחרדים בכל מקרה לא היו נותנים לרב סתיו להיבחר. "הם אומרים, ואני לא דובר שלהם, שהקמפיין שלו היה אגרסיבי מידי".

מידי פעם יש שמועות, מאוששות יותר או פחות, על עימותים בתוך המפלגה. אריאל טוען ש"הסיעה הזו היא הכי טובה בכנסת, גם מבחינת העשייה של החברים וגם בהיבט של ענייניות, חברות ומפלס האגו. ועדיין יש מקום לשיפור. אין מתח ולא קרע ושום דבר שדומה לזה".

יש לאחרונה לחץ של רבנים שאומרים 'בואו ניפרד לשלום כי זה לא זה'?

"אין לחץ. יש שאלות על עולם התורה ועל התקצוב. הם בהחלט לוחצים בנושאים האלה, בתוך עמם הם יושבים".

אתה מקבל את מעורבות הרבנים בפוליטיקה?

"בטח, מה זאת אומרת, הם לא המליכו את עצמם, אנחנו המלכנו אותם".

תתמודד על ראשות המפלגה בסיבוב הבא?

"אני לא פוסל" הוא אומר, אבל גם מוסיף "יש כיום אנשים צעירים ומוכשרים".

==

הכתבה המלאה תתפרסם ביום רביעי בעיתון 'בשבע' .