הרב אברהם שפירא זצ"ל היה דואג גם לחרדים

במלאות שש שנים לפטירתו של הרב אברהם שפירא זצ"ל מזכיר תלמידו, הרב שי הירש כי ר' אברום פעל למען התבססותן והרחבתן של כל הישיבות מכל הזרמים, החוגים והמגזרים

הרב אברהם שפירא זצ"ל היה דואג גם לחרדים
  היה מקרב את החרדים. הרב שפירא זצ"ל (פלאש90)

בחג הסוכות הקרוב, תמלאנה שש שנים לפטירתו של מו"ר, הגאון האמיתי, הרב אברהם שפירא זצ"ל. ככל שחולפות השנים, הולך וגדל החלל האדיר שנפער עם הסתלקותו של זקן ראשי הישיבות וגדול הדור. ממשיך דרכם הציבורית של הרב קוק ובנו הרצי"ה, ראש ישיבת 'מרכז הרב' במשך עשרות שנים, והרב הראשי לישראל.

בשנה האחרונה, דומה שחלל זה הפך למוחשי במיוחד נוכח ההתרחשויות הרבות בשדה הציבורי והפוליטי. אותו שדה, שכונה על יד הרב שפירא (להלן: ר' אברום), כ'הלכות ציבור', שבהן, כך הורה, רק לגדולי תורה מובהקים, ישנה סמכות מוסרית להורות ולפסוק.

אותן הנהגות והדרכות של הציבור, הכוללות את היחס התורני-הבריא והאוהב כלפי מדינת ישראל, המתפלל לשלום 'ראשיה שריה ויועציה' ולמרות זאת, אם יש צורך בכך, יודע לעמוד מולם בתקיפות רבה בכל הקשור לקודשי ישראל, ואף לפעול להחלפתם המידית, במידה ומעלו בתפקידם (כיאה, ל'ממלכתיות' אמיתית, שלא נושאת פנים לאיש, במקום שבו יש חילול השם).

יחס זה, קשור הוא גם לעמידה על כבודה של הרבנות הראשית לישראל, וראייתה כ'מרא דאתרא', אשר היא הסמכות ההלכתית המרכזית, ומתפקידה הוא לפסוק בכל השאלות הציבוריות אשר על הפרק, החל מסוגיית הגיור והמעמד האישי וכלה בשאלת העלייה להר הבית והתמודדות עם תמורות בערכי ובמבנה המשפחה.

החרדים שותפים איתנו

הרב שפירא, שנפטר בגיל תשעים ושמונה בקירוב, היה במשך למעלה משישים שנה, שותף מרכזי ומבכירי הבונים של עולם התורה הציוני דתי (לגווניו) הכולל – ישיבות גבוהות ומכוני מחקר תורניים, ישיבות הסדר ומדרשות ליהדות (ואף המכינות הקדם צבאיות והרמי"ם שלהן, צמחו בבית מדרשו) אך, יחד עם זאת, הוא מעולם לא זלזל בציבור החרדי ובגדוליו, ופעל למען התבססותן והרחבתן של כל הישיבות מכל הזרמים, החוגים והמגזרים.

עמדה זו הייתה חלק מעמדה כוללת של התבוננות מערכתית (תפיסת 'כלל ישראל') המטפחת מערכות יחסים עם מגזרים אחרים המרכיבים את החברה הישראלית ובמיוחד ביחס חם וקרוב של כבוד והערכה כלפי הציבור החרדי האמון על שמירת תורה ומצות וראייתו כשותף מרכזי, במערכה על צביונה היהודי של המדינה, וזאת, יחד עם השמעת ביקורת כשצריך, על הטעון שיפור. במהלך כל שנותיו של ר' אברום בהנהגת הציבור, ראה את עולם הישיבות בארץ כמקשה אחת. אהבתו לישיבות ולעולם הישיבות הייתה עצומה ולא ידעה גבול. הוא הדגיש כל חייו את מרכזיות מוסד הישיבה בישראל ואת תפקידו כמעביר התורה מדור לדור.

מידי יום העצמאות היה מבקש שיבררו עבורו את מספר לומדי התורה מעל גיל שמונה עשרה במדינת ישראל והיה שמח שמחה גדולה בריבוי המספר הזה מידי שנה בשנה ואף היה מתפאר בכך ש 'מימי חזקיה  עד ימינו, לא היה כזה ריבוי תורה בארץ ישראל' וכן הכריז פעמים רבות בשמחה ש'מרכז התורה היום – חזר להיות בארץ ישראל'. פעם אף דחה בחדות, הצעה שקבל מפוליטיקאי דתי, שהציע לו, מתן תמיכה תקציבית אך ורק לישיבת 'מרכז הרב' ובנותיה ולא לישיבות חרדיות. הרב סרב והוסיף בתמיהה: "שאנו נכריז שאלו ישיבות ואלו לא?!" – זו הייתה עמדתו של קברניט עולם התורה התורני-לאומי.

זו, הייתה גם עמדתם של בכירי הרבנים ושל המנהיגים הפוליטיים של הציונות הדתית מראשית הווסדה ועד עצם היום הזה. החל ממסעו הממושך (כתשעה חודשים!), של הרב קוק לארה"ב בשנת התרפ"ד, למען עולם הישיבות באירופה ובארץ ישראל, עבוֹר לפעילותו של ממשיכו ברבנות הראשית, הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג, בשנות השואה ובשנותיה הראשונות של המדינה למען עולם הישיבות שחרב ובנייתו מחדש בארץ. (יש להזכיר בהקשר זה במיוחד, את פרק ההצלה המופלא של ישיבת מיר, ע"י מאמציו של הרב ד"ר זרח ורהפטיג ז"ל איש "הפועל המזרחי"), וכלה בידידותו של הרצי"ה קוק עם זקן ראשי הישיבות, הרב איסר זלמן מלצר, ועם ראש 'ישיבת חברון', הרב יחזקאל סרנא, ובהתנגדותם של הרב שאול ישראלי והרב משה צבי נריה, לגיוס בכפייה של בחורי ישיבות, ועוד רבות הדוגמאות.

● מצטרפים לדף הפייסבוק של סרוגים ונשארים מעודכנים כל הזמן

כמו כן, יש להדגיש את השותפות ויחסי הגומלין שבין עולם התורה החרדי לעולם התורה הציוני-דתי. בשנותיה הראשונות של המדינה, היו מעט ישיבות גבוהות בארץ ומניין התלמידים בהן היה זעום. בישיבות התיכוניות באותה התקופה, רוב מניין ובניין של המחנכים, היו בוגרי ישיבות חרדיות אשר ללא ספק, הקימו עולה של תורה בקרב בני ה'מזרחי' ו'הפועל המזרחי'. מצב זה גרם לכך, שמיטב בוגרי הישיבות התיכוניות המשיכו את לימודיהם דווקא בישיבות גבוהות, ובכך, בנו בעקיפין, גם את עולם התורה החרדי (כדוגמת הישיבות בעזתה, תפרח, כפר חסידים ועוד). כך היה המצב, עד שהוקמה, ע"י הרב חיים יעקב גולדוויכט (בגיבוי ובברכת 'החזון אי"ש' בבני ברק) ישיבת ההסדר הראשונה, ישיבת 'כרם ביבנה' אשר בעקבותיה החל לפרוח עולם ישיבות ההסדר.

יש לציין עם זאת, שלא תמיד (בלשון המעטה…) הכיר הציבור החרדי על עסקניו ועיתוניו, (ולמרבה הצער, לעיתים אף על ידי חלק מגדוליו), בעולם התורה של הציונות הדתית שקם ל'תפארת מדינת ישראל', ויחס מזלזל ומתנשא כלפי רבנים ות"ח בוגרי ישיבות תורניות-לאומיות, רווח מאוד בקרב חלקים מסוימים בעולם התורה החרדי.

חשש מהרעבלאך

כעת, למרבה הצער, באים אנשים המתיימרים לדאוג לצביונה היהודי של המדינה, והרואים עצמם כחלק לגיטימי מעולם התורה הציוני-דתי, ובקלות דעת בלתי נסבלת, מניפים את ידם על עולם התורה העצום הקיים במדינה, המהוה את הערובה הבטוחה היחידה עבור זהותה היהודית העתידית של המדינה. לנגד עינינו, הולך ומתממש חששו המרכזי של ר' אברום מפני 'הרבנים הצעירים' ('רעבלאך' בלשונו). חשש זה, גרם לכך שבשנותיו האחרונות, היה מזהיר מפני אותם שלא ראויים לפסוק ב'הלכות ציבור' ופוסקים בהם וזאת מתוך סברותיהם האישיות וללא נטילת עצה מת"ח בכירים, תוך כדי התעלמות מזקני ת"ח שבדור, ואף הביע פעם אחת את חששו מפני מעשיהם של אותם רבנים לאחר פטירתו.

מפליא הדבר ביותר, כיצד אנשים בעלי משנה סובלנית וליברלית, מנסים לכפות באופן כוחני כל כך את עמדתם האידיאולוגית על הציבור החרדי, ועל מנת לנקות את מצפונם הם מבטיחים לעמוד לימין 'עולם התורה הציוני'… כיצד יכול, איש תורה הסובר שזוהי טעות אמונית וחינוכית לכפות כיום אורח חיים דתי על אדם חילוני, לכפות באותו אופן בדיוק קיום אורח חיים לאומי על אדם חרדי?!

ואם כי יש לכאורה לטעון כנגד דברים אלו ולומר, שקרוב לוודאי, שלו היה המצב הפוך מבחינה פוליטית, הרי שכפי הנראה עסקני הציבור החרדי היו דואגים אך ורק לטובת צרכי המגזר החרדי ולא עבור עולם התורה והחינוך הציוני-דתי, בכל זאת, זוהי התנהגות 'שרידותית' ומגזרית שאין לבוא אליה בטענות, אולם לטוען שהוא בא בשם הכלל כולו ולא בשם מגזר מסוים, עליו אכן להוכיח זאת ולא רק להצהיר על כך… אולי שכחנו שגם אחינו 'החרדים' הם יהודים, וגם אותם עלינו לקרב ולאהוב, ולא רק את אחינו 'החילונים'…יש לזכור, כי שינוי עמדות ביחס למדינה ולשירות בצבא, בתוך המגזר החרדי מתרחש כל העת. אומנם, על פי רוב, מתוך סיבות כלכליות ולא מתוך אידאולוגיה, אך הגבולות הולכים ומיטשטשים במהירות, ובעזרת גישה של דיאלוג ושיחה כנה ולא מתנשא, ניתן באמת לסייע למצוקת העוני ולקדם יציאה לשוק העבודה.

במלאות שש שנים להסתלקותו של מורנו ורבנו, ר' אברום זצ"ל, אם ברצוננו, להישאר נאמנים למשולש ההיסטורי של הציונות הדתית, 'ארץ ישראל לעם ישראל על פי תורת ישראל' ,עלינו לפעול בראש ובראשונה למען עולם התורה (פעולה  זו כוללת כמובן, גם הפרשת כספי 'מעשר כספים' עבור מוסדות תורה הנמצאים בקשיים תקציביים), הנתון בימים אלו תחת מתקפה ממשית. לאחר שנהדוף אותה, נמשיך במאמצינו להגביר את החינוך לזהות תורנית-לאומית, הן בצבא והן במערכת החינוך הכללית, וכמובן, שלא נשכח גם את 'עולם התורה'… נמשיך ליישב ביתר שאת את ארץ ישראל, נבנה עוד ערים חרדיות, גם בנגב, בגליל וביהודה ושומרון, נקים מרכזים להכשרה מקצועית בכל הארץ ונפעל לעידוד עליה בקרב היהדות הנאמנה.

==

הרב שי הירש, בוגר ישיבת 'מרכז הרב', מלמד תורה במסגרות שונות ומחנך בישיבת בנ"ע 'נחלים'.

תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו
13 תגובות - 13 דיונים מיין לפי
1
להראל אוזנה ...מי רוצה את בנט לראשות הממשלה
שוקי | 01-09-2013 19:32
אולי לראשות סניף בני עקיבא ...
2
ל1 כותב השורות הוא משהו בבנ"ע.
| 01-09-2013 20:14
3
בנט מייצג את רבני מימד!! ואולי את הפלג הרפורמי של ידידו
חיים לויסון | 01-09-2013 20:18
לפיד שרק היום הרים לו להנחתה בשילובם במנהלת לזהות יהודית. בנט לא משלנו!! ראש ממשלה?? הצחקת אותנו!
4
רבותי ר' אברום שפירא היה חרדי. זוכרים איך פלגים מסוימים
מה אתה מדבר | 01-09-2013 20:44
צעקו את הסיסמא "החרדים השתלטו על מרכז הרב"
5
אוזנה אם ר' אברום והרב אליהו היו בחיים הם לא היו מביאים
אראל | 01-09-2013 20:50
לאיחוד המכוער הזה של הציונות הדתית מבית מדרשו של הרב קוק והציונות הדתית מבית הכסא של אביו של אברום ברג ימח שמו . רבותי צריך להפסיק את חילול הקדוש הזה.
6
שי הירש, אתה אחד מאותם "רבעלך".
רונן | 01-09-2013 21:22
אם אתה חסיד של הרב אברום, אז אל תלך בגיל 30 להיות "מלמד תורה במסגרות שונות ומחנך בישיבת בנ"ע 'נחלים'." אתה בדיוק אחד מאותם ה"רבנים הצעירים" מהם הרב אברום הזהיר, המתיימרים בגילם הצעיר לדבר על רבנים אחרים, ולהגיד מי טוב ומי רע. גם אם קראת, לא שנית ובטח שלא שילשת. שב תלמד בישיבה, תלמד קצת יו"ד, חו"מ ואבה"ע, ותיבחן לדיינות. אז נראה אם אתה שווה משהו, או סתם מברבר.
7
5 אראל עלוב הנפש מרבך עובדיה ושלום עמלק למדת לקלל .
אוי לך מיום הדין | 02-09-2013 9:58
8
6 מאותם חולי הנפש שהקינאה והתאווה מדברים מגרונם הניחר
רונן שילשלת במקלדת | 02-09-2013 10:01
9
מישהו קרא/ראה פעם איזה מאמר/חיבור תורני של הרב שפירא?
שיודע לשאול | 02-09-2013 12:16
מדברים על הרב אברהם שפירא זצ"ל רבות. אולם משהו מתורתו (בכתובים) יש למישהו? איזה מאמר הלכתי, מאמר הגותי, מו"מ של תורה? אנו שומעים רק סיפורים, רוצים לקרוא דברים משל הרב מכלי ראשון. יש בידי מישהו, משהו?
10
ל9 יש המון ספרים, אם אתה לא מכיר תיכנס
אחד שיודע תשובות | 02-09-2013 22:30
הרב אברהם שפירא חיבר כמה וכמה ספרים, מהם סדרת מנחת אברהם הכוללת שלושה כרכים עבי כרס, בתוכם תשובות ומאמרים למדניים ועמוקים. (הכרך הרביעי בדפוס ויצא ממש בקרוב). כמו כן הרב שפירא חיבר כמה ספרים בנושאי אמונה ושיחות כמו סדרת מורשה, היושבת בגנים על חג הפסח, עת לכל חפץ שיחות למועדים ועוד. תלמידיו הוציאו ספרים המכילים שיעורים שלו הן בגמרא (שיעורי הגר"א שפירא בעריכת הרב בנימין רקובר) והן באמונה כמו סדרת הספרים המצויינים של הרב דדון.
11
תלמיד ר' אברום - דברים כדרבנות - כנסו ותראו מה עשה הרב
דוד ש. | 03-09-2013 1:17
חחח ר' אברום היה מדבר בצורה יותר תקיפה, סיפר לי מרן הרב שפירא זצ"ל כיצד זרק מביתו אחד מליצני המפדל בתקופת אביו של אותי לפיד.... ואידך זיל גמור.
12
צריך לדאוג לישיבות החרדיות
זלמן | 03-09-2013 5:51
כשם שמניהיגי החרדים דאגו לישיבות, בתיה"כ ובתי המדרש בגוש קטיף
13
"רעבאלך" זה רבנים קטנים ולא רבנים צעירים
אודי | 04-09-2013 10:47
כל מילה שלך חקוקה בסלע. ודרך אגב, החכ"ים החרדים דאגו גם לישיבות ההסדר.