ההתבטאות האומללה של יו"ר מרצ ח"כ ניצן הורביץ, נועדה להחזיר מצביעים מהשמאל הרדיקלי שאולי פלרטטו עם המשותפת או עם העבודה ולהציב שמאל עם תפיסת עולם מגובשת בחזית. אמש (שבת) במהלך ראיון לאיילה חסון בערוץ 13 אמר הורביץ כי היה מקום לפתוח בחקירה פלילית נגד מדינת ישראל על ביצוע פשעי מלחמה במזרח ירושלים, רצועה וזה וביהודה ושומרון.

"אני בעד לשתף פעולה עם בית הדין ולא לנסות לנגח אותו. אני חושב שלהחלטה הזאת היה מקום. אני אומר את זה בצער גדול, להחלטה הזאת היה מקום", הוסיף הורביץ.

מרצ בבעיה. סקר אחר סקר בשבועות האחרונים הם לא עוברים את אחוז החסימה. מזמן לא ראינו דבר כזה במפלגה שבשנים האחרונות לא התרחקה מאחוז החסימה. הצעד של הורביץ אולי יצליח לשנות סדר יום ויחזיר אולי כמה קולות יהודים שעברו למשותפת, או כמה כאלו שרצו עם השינוי בעבודה של מרב מיכאלי, אך זה לא יעזור לחלץ את מרצ מהבוץ.

הבוץ שלה הוא התרחקות מהעם היושב בציון. ההבנה שלא משנה עד כמה יש לך ביקורת פנימית על הנעשה בישראל, לא פונים למוסדות בינלאומיים ולא תומכים בהם שיכריעו את הכף ויכריעו את האג'נדה שלך על המציאות הישראלית.

אם מרצ נלחמת נגד כיבוש, ניאו קולוניאליזם ציוני וכל הג'אז הזה, אז זה האם אמא של הניאו קולוניאליזם ורצון שמדינות המערב יכריעו את הנעשה בקולוניה המרוחקת הזו.

מרצ כבר התרחקה מהציבור, כי את השנאה העצמית שהם משווקים וביקורת על הישראליות ניתן למצוא גם אצל הרשימה המשותפת ובאופן אותנטי יותר. ואם מישהו איבד עד כדי כך את חוש הצדק הבסיסי והאמונה בעצמו, למה לא ללכת כבר עם הדבר האמיתי שנמצא ברשימה המשותפת? הם מכריזים בגאון שהם ציונים וזו הדרך הציונית האמיתית, חלוקת הארץ, סוציאליזם ומלחמה בעוולות. אדרבא תעשו את זה כאן בארץ הקודש.

מרצ זו מפלגה אידיאולוגית, תסכימו או לא תסכימו איתם, הם מצדדים בערכים שלהם. אני לא מזלזל במפלגות אידיאולוגיות, אני גם מעריך הצבעה על פי הערכים הבסיסים. אבל נראה שבלהטוט של מרצ גם לחשוב שישראל היא מובילת אי הצדק כמעט בעולם – כשהמראה המוסרית לא תתמרק עד שישראל לא תיסוג משטחי יהודה ושומרון ויחד עם זה תחיל שוויון מלא במדינה היהודית היחידה, לא מצליח להחזיק מים.

אפילו מרב מיכאלי עם איבתיסאם מרעאנה הצליחה להגיד: "‏החלטת בית הדין הבינלאומי בהאג קשה ובעייתית, הוא נטל סמכויות לא לו והטיל אותם בצורה מעוותת על ישראל. יש לי אמון מלא במערכת המשפט הישראלית ובצה״ל. חזרתי והתרעתי בוועדת החוץ והביטחון מפני מדיניותו ההרסנית של נתניהו. גם זה בטחון ישראל".

זו סוגיה סבוכה שרבים מתרסקים בה, גם מימין וגם משמאל, איך מיישבים מדינה יהודית עם דמוקרטית ואיך שומרים על זהות יהודית תוך מתן זכויות מלא לתושבי המדינה, בוודאי כשקו הגבול לא נקבע. אבל, להוציא את הדיון המוסרי הפנימי הזה החוצה כפי ששוברים שתיקה עושים ולרצות שמישהו מבחוץ יכריע עם הערכים שלו, כשבכל העולם כמעט מתקשים לקבל את ההחלטות המוסדות הבינלאומיים – זה כבר משהו אחר.

כדי לייצר שיח מוסרי, לא משנה מאיזה צד, אתה צריך לעשות זאת כחלק מהמשחק הישראלי הפנימי. אם אתה יוצא למיקור חוץ מוסרי, מי שנמצא שם – ימצא בית ברשימה המשותפת.