אתר הבית של המגזר הדתי
דואר אדום
זמני היום

נתינה וחסד בימי קורונה: השיעור הטוב ביותר לנוער

ההתנדבות היא אולי השיעור בחשוב ביותר שנוכל ללמד את בני הנוער שלנו; היא מלמדת אותנו ענווה, להיות קשובים לאחר והחשוב ביותר- תומכת בנו ובסובבים אותנו בעתות משבר

נתינה וחסד בימי קורונה: השיעור הטוב ביותר לנוער
  אילוסטרציה (צילום: דוד כהן/ פלאש 90)

רבים רואים בהתנדבות מעין תחביב, משהו שעושים במשך שעתיים בשבוע ובשאר הזמן עוסקים בדברים אחרים. משהו שנחמד לעשותו, אבל באותה מידה יכלו לא לעסוק בו כלל. בתפקידי, כעומד בראש ארגון התנדבות ובשנותיי כמורה ומחנך, נוכחתי פעם אחר פעם עד כמה טמונה בהתנדבות מהות גדולה בהרבה; ההתנדבות היא דרך חיים, קוד פנימי שמדריך אותנו, ומרגיל אותנו לראות את האחר, ולהיות מוכנים לתת מעצמנו כשאנחנו נדרשים לעזור.

נתינה, כדרך חיים. ומעשה קטן ועוד מעשה קטן  מאירים את העולם כולו באור גדול וכל המעשים הקטנים מקבלים משמעות נוספת, גדולה הרבה יותר.

לחנך את הנוער לערך שהנתינה היא דרך חיים, לא מספיק רק לדבר על כך חייבים לעשות את זה בפועל, לאמן את שריר הנתינה, את שריר ההקשבה לאחר, את שריר האכפתיות, הדאגה לאחר והנכונות להיות שם בשבילו בזמנים ובדברים שהוא זקוק לקבל ממני.

בבית הספר אנחנו לומדים את המקצועות השונים שיכינו אותנו לחיינו כבוגרים. מתמטיקה כדי שנוכל להתמודד עם נתונים ובעיות לוגיות, תנ"ך והיסטוריה על מנת להכיר את שורשינו, ועל תרבותנו כמו גם על תרבויות אחרות ואנגלית על שנוכל לתקשר ולהיות חלק מהעולם הגלובלי. שיעורים אלו חשובים כדי שנוכל לקיים את חיינו, אך ההתנדבות היא אחד מהגורמים שהופכים את חיינו לחיים עם ערך גדול, עמוק יותר, ערך ששווה לעשות עבורם דברים שאולי לא הייתי עושה בלי שהנתינה הייתה חשובה ומשמעותית עבורי.

בשנה האחרונה התוועדנו לדעת עד כמה הנתינה של החברה היא מה שמחזיק אותנו יחד. כמה ערכי החסד, ההתנדבות של בני הנוער הם גלגל מרכזי במנוע שמרכיב את החברה הישראלית. במהלך השנה האחרונה המתנדבים מבתי הספר השונים לא יכלו אומנם לקחת חלק בהתנדבות כפי שהם הורגלו עד כה, אך זה לא מה שהוריד את רוחם. להפך, הם הראו עד כמה הערכים המושרשים בהם זועקים בעת משבר, ומתפרצים החוצה. הם מצאו מגוון דרכים יצירתיות לעזור ולסייע כל אחד בדרכו ובקהילתו; אם בעזרה לקשישים ולחקלאים, בהחדרת מורל בקרב התושבים ברשויות השונות, או בהכנת חלות לשבת לקשישים.

השנה המתנדבים והארגון יצאו מגדרם לאור ההנחיות והמשיכו לפעול, ביום הזיכרון לחללי צה"ל דאגנו לפקוד את קברי הנופלים בשם המשפחות, עשרות בני נוער והורים פקדו קבי חללים והדליקו נר, חיזקנו את כוחות הביטחון והרפואה שלחנו ציורים של ילדים כאות הוקרה, מבצע סבתא במהלכו בני הנוער אימצו בית אבות וסייעו לקשישים ועוד התנדבויות רבות וטובות.

השנה המאתגרת שאנו חווים מוכיחה יותר מכל שברגע שמשרישים בבני הנוער בתקופה שבה מעוצבת ומתפתחת האישיות שלהם את ערכי ההתנדבות, העזרה לזולת, החסד ואת הערכים של מצוינות חברתית ולא רק פדגוגית אתה רואה תוצאות.

לאחר שנתת להם את הכלים והכנסת בהם את התשוקה לכך אתה רואה כיצד הם מוצאים את הדרכים להתנדב גם בתקופות קשות דוגמת הקורונה, שהצריכה מהם תושייה ויצירתיות כדי להמשיך להתנדב כמשהו שטבוע בהם. הם לא ויתרו, הם יכלו לוותר ולפחד, אבל הערכים כבר בתוכם וזה משהו שלא ניתן לקחת בקלות מהאדם.

בימים אלו אנו מציינים את סיום שנת ההתנדבות של אלפי המתנדבים שלנו מבתי הספר והישיבות התיכוניות בכל רחבי הארץ. מדי שנה אנו עורכים יום עיון ומביאים אנשי מפתח מעולם החסד והנתינה, אך השנה אנו עורכים את הימי עיון בצורה וירטואלית. אני נהנה לשמוע על הדרכים היצירתיות בהם התלמידים המשיכו לפעול בשנה האחרונה. הרבה דברים השתנו, אך את החיוך והסיפוק שעל פני המתנדבים ניתן לראות גם מבעד למסך.

מטרתה של ההתנדבות היא כמובן להושיט יד לנזקק ולחלש, אך למרבה ההפתעה, המתנדבים שלנו תמיד חוזרים ואמרים לנו עד כמה ההתנדבות עזרה בעצם דווקא להם. איך החוויה חיזקה אותם, ריגשה אותם, ונתנה להם נקודת מבט חדשה על החיים. סיפוריהם יכולים לשכנע כל אדם שההתנדבות היא חוויה הכרחית בחייו, ושעליו לצאת ולהתנדב ככל האפשר.

ההתנדבות היא שיעור חשוב ונחוץ לחיי אדם בחברה, ובעיקר בעתות משבר כמו הקורונה. היא מלמדת אותנו לחוש ענווה ולהיות קשובים לרגשי אחרים. היא מחזקת אותנו ונותנת לנו חוסן נפשי. את תלמידי התיכון היא מלמדת אחריות ואת תוצאותיה רואים אחר כך גם בבחינות הבגרות. הרב צבי נריה ז"ל, שעל שמו נקרא הארגון שבראשו אני עומד, חינך את הנוער גם להיות אנשים מעורבים ולוקחים חלק בחברה ובמדינה מתוך ראיית אחריות לבניין האומה הארץ.

הוא היה נוהג לומר "שים את הלב שלך על הלב של האחר, וראה מה זה עושה לך ומה זה עושה לאחר". ההתנדבות מאמנת את ליבנו להיפתח, לקבל את האחר, ולהבין את רצונו. זוהי מיומנות חשובה מאין כמוה בחיי כל אדם, שתצייד אותו בניסיון חיים שישרת אותו כאדם באופן אישי, ותשרת את החברה כולה, ביצירת דור של צעירים שמיומנים בהקשבה לאחר ובאמפתיה.

 

הרב בני וורצמן הוא יו"ר ומייסד ארגון "לאורו נלך" הפועל בחסות משרד החינוך ומפעיל לאורך שנת  הלימודים תוכניות התנדבות שונות בבתי ספר ברחבי הארץ

מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו
תגובה אחת מיין לפי
1
כל כך נכון....
מ | 21-02-2021 3:14
כל כך נכון. למרות שעברו כבר שנים מאז שסיימתי את התיכון, חוויות ההתנדבות בלאורו נלך והתחושות לא נשכחו.