בקבוצת הוואצאפ של החברים מהישיבה התיכונית בה למדתי לפני 22 שנים – נשלחה הודעה: אסור להצביע למפלגות מגזריות! אין דבר כזה בכלל ציונות דתית!

לא למדנו במוסד מישיבות בני עקיבא – וספק גדול אם ראשי הישיבה שלנו גאים בנו על סניפי בני עקיבא (ועזרא) הרבים שהקמנו ותפעלנו במו ידינו החלוציות. אבל רובינו שם. בציונות הדתית. בציונות של בני עקיבא ושאר תנועות הנוער הדתיות. גם אם לא פיזית – רעיונית.

לא כולם הגיעו לציונות הדתית. חלק נשלחו ל'משרפות' (ביטוי שהיה לנו לישיבה שהופכת שמיניסטים ציוניים, לחרדים) וויתרו על "הציונות" לטובת "הדתית". חלק נוסף מאתנו פשוט בחרו ב"ציונות" והניחו לרגע את "הדתית".

הוואצאפ המדובר הדליק את כולם. 'המגזריות הורגת אותנו' טען אחד. 'המגזריות שומרת עלינו' הגיב אחר. 'המגזריות הרסה לנו את הפוליטיקה', – טען חבר מרכז ליכוד. 'אולי הפוליטיקאים שלנו הרסו את המגזר'? – שאל אותו רב מארגון צוהר.

היו שם חבר'ה מאוד גאים במגזריות שלהם ובהגדרה של 'ציונות דתית'. היו שחשבו שזה מיותר ומתבדל. אחד שמצהיר שיצביע לבן גביר בכל מחיר, טען שחצי מהעם שלנו מאמין בתורת ישראל וארץ ישראל וממילא לפי זה חצי מהעם נחשב ציונות דתית.

עלו שם מושגים כמו 'תורת הרב קוק' 'דתלשים' ושמירת שבת והגענו גם לנוער נושר ושירת נשים."תנסו להתנתק מהשיוך המפלגתי והפוליטי" טען פעיל מפלגה גדולה, חבר אהוב עלי במיוחד. "תחשבו באמת האם יש עוד מקום למגזריות."

אבל האמת היא שהדיון על מגזריות הוא בעיקר פוליטי. רק פוליטי.

הרי כולנו תוצרים של מפעלי הציונות הדתית. אפשר אמנם לטעון שאין למפעלי הציונות הדתית בעלות עלינו, אפשר גם לטעון שמפעלי הציונות הדתית טועים, או לא טובים, או שהם לא מה שהתכוונו סבא וסבתא שלנו. אבל זה נתון שיש את המפעלים ואת המגזר ונתון שמשם יצאנו.

אם אתם קוראים את המאמר הזה – אתם קשורים לציונות הדתית. אפשר לטעון שזו התנשאות להיות ציונות דתית מתבדלת. אבל לפחות 95% מקוראי המאמר הזה (ומחברי קבוצת הוואצאפ שלנו) שלחו את הילדים שלהם לאולפנא וישיבה תיכונית ולא לתיכון העירוני הדתי בעיר הקרובה אליהם.

80% עברו במכינה או ישיבה לפני צבא, שרות לאומי, מכינה צבאית לבנות ועוד ועוד ועוד.

באופן לא מודע – הם כולם רוצים להיות חלק מהציונות הדתית. ההתכחשות להימצאותו של מגזר הציונות הדתית היא בעיקר (יותר מדויק – רק) פוליטית. לא נמצא עוד שום אופן שבו ההתנגדות למגזריות באה לידי ביטוי.

הליכוד אמנם דאג לשבץ את איש הציונות הדתית מר אלקין לשר המים כהוכחה לכך שהמגזר משפיע בהנהגה – אבל בואו, זה לא שהוא אירגן לנו יום כיף בפארק המים בחפץ חיים.

לצערי הוכח שאף מפלגה, מלבד המפלגות של בנט וסמוטריץ, לא דאגו לעולם הערכים של הציונות. לארגון שמסייע לבנות דתיות בצבא, לישיבות הסדר ומכינות, להתיישבות, לגרעינים ועוד ועוד.

שכחנו את הדממה של הליכוד אחרי ההסתערות של ליברמן על מכינת עלי? רק בצלאל ונפתלי היו שם להגן עליהם.

המגזר חי ובועט וגדל ומתפזר ומשתנה ועובר תהליכים. אבל כל עוד לא שלחתם את הילדים שלכם לסניף הצופים החילוני – אל תספרו לי שעזבתם את המגזר.

 

משה רוט, הוא איש חינוך.