כאילו אין לנו מספיק על הראש כרגע, בימים האחרונים נשפכת החוצה הרבה כביסה מלוכלכת של הפוליטיקה הדתית לאומית ואנו מוצאים את עצמנו בתווך בין זריקות האשמה של פוליטיקאים ורבנים בין תתי המגזר.

לאחר מתח שנמשך עד לרגע האחרון, ברוך ה' הצליחו לסגור ולהגיש רשימות. שכוייח. עכשיו בבקשה, תחסכו מאתנו את ההאשמות, ההתנצחויות ולכלוכים פנים מגזריים. אין לנו כלים להחליט כל רגע למי להאמין יותר, לסמוטריץ', לרב זה או אחר או לחגית משה, (שמי שלא ירושלמי בכלל מכיר מי ומה היא?).

בואו נעשה טובה לעצמנו ולעם ישראל, שבאמת עסוק עכשיו בעוד כמה דברים ונפסיק עם המילים הקשות והריבים הילדותיים. כל אחד ניסה לפלס לו ולמפלגתו את הדרך לכנסת באופן המיטבי בשבילו ואולי גם לציבור בוחריו. בפוליטיקה כמו בפוליטיקה, לא צריך לקחת ללב. בכל מקרה, הציבור כבר לא בונה עליכם יותר מדי וגם, בואו, מה באמת הסיכוי שלא נעמוד שוב בפני בחירות בעוד פחות משנה?

יתכן שהרבה רצו שזה יראה בסוף אחרת. יתכן שסמוטריץ' רצה את כולם אחריו, שחגית משה רצתה לסגור ריצ'רץ' ולשמר את רסיסי הבית היהודי, שבן גביר רצה איתו את בן ארי (לאיפה נעלמת?) ויתכן שבנט רוצה להיות ראש ממשלה. נו, ואני רוצה שהילדים ילמדו בבית ספר והמורה היא אשכרה זו שגם תעביר את השיעור וגם תבדוק שהם באמת לומדים, בזמן שאני יוצאת לנופש במלון עם חדר אוכל פתוח ומתקהלת עם כל המשפחה המורחבת מכל קצוות העולם. לעתים המציאות קצת שונה ממה שרצינו.

(צילומים: יונתן זינדל, יוסי אלוני\פלאש 90)

כן צריך לומר יישר כח לכל ראשי המפלגות על ניסיונות האחדות והרצון להקים צוותים ראויים להובלת הדרך. כשמתאחדים בצורה אמתית למען הכלל צריך להיות מאוד נקיים, להיות מודעים לכישורים ויכולות, לניסיון האישי, לכח האלקטורלי שלך ושל מפלגתך, וצריך לראות על מה מוותרים. והרבה מחשבה לטובת הכלל.

כנראה במציאות זה לא כזה פסטורלי אך בסופו של דבר כל אחד פה בחר את מקומו. לא הכריחו אף אחד לבחור באחדות זו או אחרת ועם מי ללכת. כידוע, בכל בחירה יש שיקולים של רווח והפסד ועשיתם את הבחירה שלכם. מערכת הבחירות לא הסתיימה בהגשת הרשימות, היא רק החלה. שוב.

קחו את ההחלטה שלכם ותמשיכו הלאה

אז בבקשה תחסכו מאתנו כעת את הבכיינות וזריקת ההאשמות. זה לא מוסיף לכם כבוד, לא מוסיף לנו להתחבר אליכם יותר ולא מוסיף לציבור לראות במגזר הדתי לאומי מודל לחיקוי. בואו ננסה לא להעביר עכשיו חודשיים בללכלך אחד על השני ולשסע אותנו זה בזה, באופן שיבריח מצביעים לכולנו ויבריח את עם ישראל מאתנו. עם כל הילדים אתנו 24/7, ברוך ה' יש בבית מספיק כביסה מלוכלכת לטפל בה, לא צריך להוסיף עוד.

קחו את ההחלטה שעשיתם בצורה בוגרת וכעת בואו נמשיך הלאה. עם ישראל בכלל והמגזר הדתי לאומי בפרט חייבים עכשיו לאזור כוחות להתאחד, להשתקם ולקדם סוגיות חשובות באמת.

כידוע אחדות אינה אחידות. מותר לנו להיות שונים, לחשוב אחרת, לרוץ בנפרד ובכל זאת לכבד אלה את אלה. חבל שאיננו מתעלים מעל ההבדלים הקטנים יחסית בינינו ומצליחים להתאחד לבלוק משותף וגדול. בכל זאת, המפלגות הנוכחיות משקפות תמורות משמעותיות במגזר.

התפלגות משמעותית נוצרה בין הקבוצה הנוטה יותר ללייט, בתפיסה של להשתלב בעם ישראל ולמזער את הסממנים המייחדים ומבדילים והם יפעלו לקדם את עם ישראל לתפיסתם, דרך המפלגות הכלליות כמו ימינה, הליכוד ועוד. בכל השנים כמעט בכל מפלגה ניתן לראות כיפות סרוגות ואין בדבר חידוש.

לעומתם קיימת הקבוצה השמרנית יותר לכיוון החרד"ל הרואה בתורה את מתוות הדרך חד משמעית, גם אם זה מכריח להסתגר ולהתבדל יותר. שם יש צורך במפלגה מגזרית דווקא שתראה לנגד עיניה את הציבור שהולך אחריה, שתטפל בצרכי המגזר על מנת שיפסיק להתפורר בזליגה החוצה יותר מאשר פנימה, לדאוג לחינוך הדתי והתורני, בתשלומים הגיוניים של ההורים, לטפח את ההתיישבות והאחיזה בארץ, לרומם את עולם הישיבות, המדרשות ומפעל השירות הלאומי שבכל שנה צריך לוודא מחדש שאינו קורס תחת חוסר תקציב ותמיכה ממשלתית, עידוד יצירה יהודית כולל תקציבים לפיתוח קולנוע יהודי ויצירות מקור שבאות לרומם את עם ישראל ארצו ותורתו .

בעזרת ה' מתוך כך, עם הרבה בגרות ורק עם הרבה כבוד בינינו עוד נראה ישועות בקרוב לכל עם ישראל.

 

חיה גרוסמרק, יועצת, רכזת שירות לאומי לשעבר ואמא במשרה מלאה בסגר. תלמידת מסלול כתיבה בבי"ס לקולנוע יהודי ביד בנימין