עם ישראל מקבל תורה. מאותו רגע ואילך, כולנו נדרשים להיות אנשי תורה. מה המשמעות של חיי תורה? ומה החידוש בהם לעומת תפיסות רוחניות אחרות? מכון ידעיה והאתר לדעת להאמין משתפים בסרטון של הרב יעקב אריאל, על המשמעות של חיי ההלכה:

כולם יודעים שההלכה היהודית, מתפרסת על כל תחומי החיים, הציבוריים והאישיים. היא נכנסת לפרטי פרטים, מהרגע שאדם קם בבוקר עד שהוא הולך לישון. כל היום האדם המאמין מוקף בהלכות.

כדי להסביר את המשמעות החשובה כל כך של העובדה הזו, הרב מסביר שנקודת המוצא היא שיש באדם צלם א-לוהים, שהוא מורכב מנשמה וגוף, והמשמעות העיקרית של החיים של האדם, זו הרוח שבו.

מותר האדם מן הבהמה – הוא הרוח שבו

גוף יש גם לבעלי חיים, המייחד את האדם מבעלי החיים – מותר האדם מן הבהמה – הוא הרוח שבו. את הרוח אפשר לבטא רק באמירה פה ואמירה שם, או בתופעות מקריות, וזה קיים אצל הרבה אנשי רוח בעולם – הם אנשי רוח, מפעם לפעם הם אומרים רעיונות רוחניים, עושים מעשים חשובים מאד, יש להם תפיסות אידיאליסטיות, אבל הרוח לא מקיפה את כל תחומי החיים שלהם.

לעומתם, ביהדות הרוח מתבטאת בכל תחומי החיים. לכל דבר שהאדם עושה יש משמעות רוחנית. מהרגע שהוא קם בבוקר, פוקח את עיניו, נוטל את ידיו, אוכל, ישן, הולך לעסקים, לכל דבר יש משמעות רוחנית. הרעיון הזה הוא רעיון נפלא, הוא הופך את האדם ליצור משמעותי ביותר.

זה מעלה את האדם מרמה מסוימת, לרמה הרבה יותר גבוהה, החיים כולם הם חיי רוח. לכן עם ישראל נקרא "עם קדוש", "קדושים תהיו". נכון, לא כולם נמצאים באותה מדרגה על הסולם, יש אנשים שנמצאים בדרגה הגבוהה ביותר בסולם, יש אנשים שפחות, אבל אין יהודי בעולם, גם מי שאומר שהוא רחוק ממצוות, שלא ייחס משמעות רוחנית מסוימת, לחיים שלו: אם זו ברית מילה; מזוזה; בר מצוה; חתונה או לא עלינו הלוויה. אדם מחפש משמעות רוחנית לחיים שלו, והיהדות נותנת מענה מקיף לכך בזה שהיא מעניקה משמעות רוחנית לכל דבר בחיים.

יש אנשים שמתבוננים בשומרי ההלכה מבחוץ וחייהם נראים בעיניהם קשים, אך אלו שחיים חיי הלכה מתוך הזדהות עמה, חשים שדווקא קשה יותר לחיות מחוץ למערכת הזו, בה אתה מרגיש שבמשך כל חייך אתה שוחה בים רוחני. אתה כל הזמן פועל ועושה דברים בעלי משמעות. זה מביא אותך לקניית מעמד רוחני ולרמה אחרת לגמרי של חיים.