אתר הבית של המגזר הדתי
דואר אדום
זמני היום

הסדנה להנדסת התודעה: משהו עמוק חסר בספר

ספרו של חנן עמיאור חושף את מאחורי הקלעים של התקשורת הממוסדת, שירות האג'נדה לפני היושרה, מקורות עלומים שהומצאו תוך כדי, אבל בעידן הנוכחי אחרי התפוצצות תיקי נתניהו, חסר בספר ואולי בימין בכללו, משהו יסודי

הסדנה להנדסת התודעה: משהו עמוק חסר בספר
  כריכת הספר (באדיבות: הוצאת סלע מאיר)

כמו החוברת 'החוג לתקשורת' שהוציא חגי סגל לפני כשנתיים, טורי הביקורת של חני לוז בעבר, ועוד מאמרים, דעות, פוסטים למכביר על ההטיה התקשורתית, ספרו של חנן עמיאור "הסדנה להנדסת התודעה" (הוצאת סלע מאיר), ממשיך את הקו, כשהוא נותן כמה חידושים מפרי עבודתו באתר פרספקטיבה המבקר את התקשורת בישראל.

עמיאור חושף דוגמאות איך ציטוטים מפי מקורות של בכירי העיתונאים כמו אמנון אברמוביץ' ונחום ברנע, היו שלהם עצמם במקרים מסויימים ובהגזמה פראית במקרים אחרים, הכל כדי לכוון את האג'נדה אל תוך הדיווחים כרצונם.

מצטט מקורות עלומים מאוד – נחום ברנע עם ירון דקל, ארכיון (צילום: קובי גדעון/ פלאש 90)

פרק שלם מקדיש עמיאור למיטב הטורים מעמוד הדעות של עיתון 'הארץ' ומחבר אותם באופן משעשע לכתב פלסטר אימתני נגד מדינת ישראל, יהדותה, הדמוקרטיה שלה (או יותר נכון חסרונה), תהליכי הנציזם שהיא עוברת, הצדקת ירי רקטות על גני ילדים בישראל ועוד כמיטב התבהלות החולניות לעיתים שמאכילים אותנו הגורמים הקיצוניים ביותר שמקבלים במה בעיתון הארץ. גדעון לוי, רוגל אלפר ואורי משגב – הם הידועים שבהם.

הוא מפרט את סיפורו של הרב אסף נמבורג ואיך חשף את התרמית, או חוסר המקצועיות של הכתב עמרי מניב שהוטעה במקרה הטוב וטינף במקרה הרע, על הרב ממכינת עצם. מעבר לכך, הרבה מהחידושים שהביא עמיאור הוו בעיקר אנקדוטות, בוודאי למי שמצוי בעולם התקשורת וביקורת התקשורת ומכיר רבים מהם.

אורי משג, מכוכבי "דעות הארץ המיטב", שמביא עמיאור (צילום: פלאש 90)

עידן תיקי נתניהו

מה שמעניין יותר לא היה מה שכתוב בספר, אלא דווקא מה שלא כתוב בו.

עמיאור מתייחס לתיקי נתניהו רק בהקשר של ניגוד העניינים של אביעד גליקמן הכתב המשפטי של חדשות 13 כשאשתו שימשה דוברת בפרקליטות, והוא מציין את העובדה שבין עשרות הדיווחים שלו הוא לא מתח ביקורת לא על בית המשפט ולא על הפרקליטות.

עוד באותו נושא

עמית סגל תוקף: זה האיש שבגללו גנץ סוגר את גל"צ


174

ההתעלמות הזאת היא נוכח העובדה שתיקי נתניהו מציבים אולי את לב סוגיית ניסיון התיקון התקשורתי מימין שהפך גרוטסקי. נתניהו שחש ובצדק שהתקשורת נגדו, לא בחל באף אמצעי כדי לנסות לאזן אותה, ומילא היה מאזן אותה לימין, אבל הוא גם לא היסס לנסות לחסל יריבים פוליטיים מתוך מחנה הימין לטובתו.

עמיאור עצמו, מעבר לביקורת תקשורת מתפרנס יפה מכתיבת נאומים לשרים, בעיקר כאלו מהליכוד. למה זה חשוב? כי המראה הזאת נראית קצת חד ממדית, ונכון שעמיאור לא עיתונאי במובן הקלאסי של המילה, אבל הוא גם מתעכב גם על פעילותו של ספי רכלבסקי שפעל בקמפיין המחנה הציוני, במקביל לכתיבתו בהארץ. עמיאור יכול להגיד לזכותו שעיקר הבעיה היא במיינסטרים של התקשורת, אך אנחנו בעידן של ניסיונות תיקון שעליהם עוד ארחיב.

הוא מציין בספר את החשיבות שיש לתקשורת בחברה דמוקרטית, מציין את חולשתה, כששכר הכתבים נמוך, המערכות מצמצמות כוח אדם ומעמיסות על הכתבים עוד ועוד משימות, כך שהרדיפה אחרי האייטמים והתחרות גורמת לתזונה מפי עמותות משומנות שמאכילים כתבים בחומר מן המוכן. אך הדבר נכון הן לעמותות משמאל והן לכאלו מימין. נכון שלא באותן הפרופורציות. נכון שהכוח הוא בעיקר בא משנים של רמיסה מצד שמאל, אבל ההתעלמות לניסיון התיקון המאולץ תמוה לכל הפחות.

העיתונות מימין כמסכת של ביקורת תקשורת

שמעון ריקלין, הגדיר את עצמו פעם בראיון למקור ראשון, שאינו עיתונאי, ובכל זאת כל מהותו ה"עיתונאית", היא בעצם להוות קריקטורה לעיתונות הממוסדת. אם אתם מעבירים אג'נדות בין השיטין, אני עושה את זה מהמקפצה. הוא כמו הליצן בחצר המלך שצוחק על כולם ומראה את המגוחכות של השרים והחנופה.

מופע פארודיה על העיתונות הממוסדת (צילום: מתוך הטוויטר של ינון מגל)

הספר של עמיאור הוא עוד מאותו דבר. אי היכולת של הימין להתסכל גם אחורה אל ניסיונות ה"תיקון", הגרוטסקיים", הקריקטוריסטיים של העיתונים, ערוצי הרדיו והטלוויזיה שהקים הימין, היא הכשל העיקרי, ועמיאור הוא לא היחיד שחוטא בו.

עמית סגל אמר לי פעם בראיון, שהאליטה התקשורתית לא משכילה לגוון ולאזן את התקשורת, ולכן "הזהירו שהתיקון לאי האיזון יהיה אגרסיבי". ואכן מה שאנחנו חווים בשנים האחרונות זו האגרסיביות הזאת.

ערוץ 20, הגם שיחליף את האפיק בשלט, לא יוכל להיות ערוץ רב רייטינג שיהווה מדורת השבט הישראלי, בטח לא גלי ישראל, ואפילו ישראל היום.

את כל הרעות החולות שיש בערוצי המיינסטרים הם ניפחו בלא פרופורציה אצל אותם מקומות, בטענת וואטאבאוטיזם. במקום לשאוף לתיקון וליצירת עיתונות הוגנת, ערכית, מאוזנת או לפחות בעלת שאיפה אמיתית לכך, עיתונאים הופכים כלי שרת בידי פוליטיקאים.

במקום לנסות לתקן, מגיעים עם פטיש חמש קילו. הניסיון הזה לישר את הבליטה בעזרת כיפוף הברזל לצד השני בכוחניות, לא מצליח לעת עתה ליצור תקשורת שמייצרת אמינות ומושכת אליה קוראים, וצופים, קובעת סדר יום ומייצרת אלטרנטיבה. אנחנו רחוקים מפוקס ניוז הישראלי.

על פי פילוח האוכלוסייה, הרוב המזוה כימני, ציוני, שמרני ומסורתי במדינה לא נוהר מהמוניו אל האלטרנטיביות המוצגות בפניו. והסיבה היא פחות הניתוחים של חוסר האיזון, אלא דווקא ניסיונות האיזון המגושמים.

הם עדיין מאמינים כי מרבית הדיווחים בעיתונות הממסדית נכונה. כי שם עומלים באמת להביא את הסיפור והנתונים במרבית הדיווחים. יתכן כי הצופה הממוצע חכם דיו להבדיל בין פרופוגנה ודעות לעובדות. ואת עיתונות הימין הוא צורך כטורי ביקורת תקשורת ארוכים, ולא רואה אותה כתקשורת בפני עצמה.

ואולי הספר הבא שצריכים להוציא בהוצאת סלע מאיר הוא "מדוע אתה מצביע בשלט שמאל ובקלפי ימין".

 

"הסדנה להנדסת התודעה", חנן עמיאור, הוצאת 'סלע מאיר', 222 עמודים.

 

מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו
10 תגובות - 9 דיונים מיין לפי
1
חבל שנותנים לך...
עמק יזראעל | 29-01-2021 12:07
חבל שנותנים לך במה לאכול ראשים של אנשים. תלמד לפרגן בצורה מלאה. זה טוב לנפש. לא נחשוב שאתה פחות חכם אם תמנע מלשלוף רעיון ותזה של ילד בכיתה ג.
2
על זה נאמר...
בהחלט | 29-01-2021 13:08
על זה נאמר טובל ושרץ בידו. מצד אחד מתלוננים על הטייה, ומצד שני מציגים אלטנטיבה של ברדוגו ריקלין ודומיהם שבינם לבין עיתונות אין שום קשר. הם פשוט מקריאים את דף המסרים של בלפור ומשקרים בלי למצמץ
3
בקלפי ימין? יש מפלדה ימנית אחת בלבד בכנסת הי
ק | 29-01-2021 14:08
היום, שקוראים לה ימינה ויש לה 6 מנדטים מתוך 120. אז למה בדיוק הספר הבא שצריכים להוציא הוא מדוע אתה מצביע בשלט שמאל ובקלפי ימין, יותר מדוייק יהיה לומר לא מצביעים ימין ולא מקבלים ימין.
4
עמק יזרעאל
סמי | 29-01-2021 14:15
כיתה ג?אולי כותבים יזרעאל ולא יזראעל
5
מהנדס התודעה הגדול...
ארז | 29-01-2021 18:04
מהנדס התודעה הגדול ביותר (אחרי יוזף גבלס) הוא בנימין נתניהו. ' לא היה כלום כי אין כלום' (שלשה אישומים בפלילים צוללות , צוללות מצריות , כלי שייט , מניות ועוד), 'חמגשיות' (מאות ארוחות באלפי שקלים) , 'תפירת תיקים ' (אישומים כלפי כל המינויים האישיים שלו) ועוד.
אח שלנו...
יהודה | 29-01-2021 23:56
אח שלנו יקר, הנדסת תודעה זה כלי עבודה של פוליטיקאים. פה מדברים על פוליטיקאים במסווה של עיתונאים.
6
צודק!
אהרון שמואלי | 30-01-2021 19:31
חשוב לשים תדברים על השולחן.. והא צודק לחלוטין.. לא צריך ריאקציה אלא צריך אמת!
7
היכן ניתן למצוא...
ארז הירושלמי | 31-01-2021 9:13
היכן ניתן למצוא את הספר וכמה עולה ? 0503309032
8
איכן ניתן למצוא...
ארז הירושלמי | 31-01-2021 9:14
איכן ניתן למצוא את הספר
9
ביקורת מצוינת
גיל | 31-01-2021 19:43
בספר של עמיאור יש כמה תובנות מענינות אבל כאמור בביקורת של יזרעאלי רובו שטחי וחסרה בו הבנה בסיסית של תפקידי התקשורת בחברה. הוא מבלבל בין מי שכותבים ידיעות לבין פרשנים. כותבי הידיעות חייבים לפרסם עובדות ונתונים לאחר בדיקה והצלבה של מקורות. הם לא יכולים להיות שופרות של פוליטיקאים. פרשנים מביעים דעות והן יכולות להיות מוכתבות עי אידיאולוגיות. הואיל והספר עוסק בעיקר בתקשורת השמאלנית הוא חוטא בדיוק באותה אשמה שהוא מטיח בהם. הליקויים והשיבושים שהוא מפרט קיימים בשיעורים לא פחות גבוהים בישראל היום ובקרב עיתונאים שהם דוברים של נתניהו. תרומה קטנה ולא חשובה לחקר התקשורת הישראלית.