1. לנפתלי בנט אין בייס של מצביעים. זו נקודת ההנחה והמוצא לפני כל ניתוח פוליטי שנוגע אליו ולמפלגת 'הימין החדש'. זו הסיבה העיקרית לכך שאחרי שהוא פרש מהבית היהודי והקים את הימין החדש, הוא לא הצליח לעבור את אחוז החסימה. הוא היה בטוח שהוא ייקח איתו לשם את הבייס של הבית היהודי, ועל גבו יצליח להביא עוד מספר מנדטים ובכך להיות מפלגה עם משקל משמעותי.

כדי לצפות בסרטון זה, אנא הפעל JavaScript , ושקול לשדרג לדפדפן שתומך ב HTML5 video .

חגית משה בנאום הניצחון (צילום: אמיר אטינגר/ סרוגים)

כדי להצהיר שאתה רוצה להיות ראש ממשלה, הצהרה שנראית פתאום דמיונית, בנט לא יכול להסתפק באוסף של אנשים מכל מיני מגזרים וציבורים בלי לדעת מהו כוחם האמיתי. נכון, צריך להיפתח לקהלים אחרים וצריך לשאוף להיות כלל ישראלים, אבל זה צריך להיעשות מתוך עמדה ברורה שהמפלגה מייצגת רעיון ודרך, וכל מי שמזדהה עם הדרך מוזמן להצטרף. המועמדים צריכים להיות צמודים לקמפיין, ולא הקמפיין הוא זה שצריך להשתנות מדי יום ולהתאים את עצמו למועמדים.

2. כשמסתכלים על נפתלי בנט, על הקמפיין ועל חברי הרשימה שלו, קשה להבין מהי הדרך של המפלגה ועל סמך מה מצטרפים אליה אנשים. הרי קחו למשל את אביר קארה מתנועת השולמנים שהצטרף אתמול למפלגה: עד הרגע האחרון הוא עוד התלבט בין בנט לסער. וכמו שהוא הלך בסוף לימינה הוא היה יכול למצוא את עצמו בקלות ב'תקווה חדשה'. כשאתה יודע לאיזו דרך אתה מצטרף, אתה לא מתלבט.

3. ואפרופו אביר קארה. אי אפשר לראות את הדרך בה נעשו המהלכים ולא להבחין איך בנט שוב משלם את מחיר הפזיזות. מה היה דחוף לו לסגור איתו 5 שעות לפני היוודע תוצאות הבחירות לראשות הבית היהודי? כמי שעוד השאיר פתח לחיבור עם המפלגה שאותה הוא נטש לפני שנתיים, היה על בנט להמתין, לראות את התוצאות בבית היהודי ומשם לנתב את דרכו.

שריונו של קארה במקום השישי, מותיר את בנט עם מקום אחד פחות שהוא יכול להציע לבית היהודי. בעוד בנט יודע מה חגית משה תביא איתה, לאיש לא ברור מהו כוחו הפוליטי של אביר קארה, בדיוק כמו שבנט יצא בפזיזות להרפתקת הימין החדש שלושה חודשים לפני מערכת בחירות קריטית, מבלי לדעת באמת מהו הכוח הפוליטי שלו ושל איילת שקד.

4. ונחזור לבייס: כמי שמבין שבלי בייס מצביעים יהיה לו קשה להיות פקטור משמעותי בממשלה הבאה, בנט רצה ליצור חיבור עם הבית היהודי אחרי שניר אורבך ינצח את חגית משה, וכבונוס להחליש את מפלגת הציונות הדתית של סמוטריץ'. נתניהו רצה בדיוק את ההיפך. נצחון של חגית משה על ניר אורבך, חבירה של הבית היהודי לסמוטריץ' וממילא פגיעה בסיכוי של ימינה לחבר אליה עוד מפלגות.

5. בפעם המי יודע כמה נפתלי בנט חש את נחת זרועו הפוליטית של נתניהו. ראש הממשלה שקלט את המיזם שמתכננים אורבך ובנט בכדי ליצור מפלגה גדולה שלא תמליץ עליו לראשות הממשלה, הפעיל בימים האחרונים את כל כובד משקלו לטובת נצחונה של חגית משה. תוסיפו את השטח שכועס על בנט, ואת חברי הכנסת לשעבר מוטי יוגב ואלי בן דהן שעבדו בשביל משה, ותקבלו את כל הסיבות לנצחון של חגית משה על אורבך, או יותר נכון של נתניהו על נפתלי בנט.