משפט נתניהו | האם מאות סעיפים ימחקו מתיק 4000?

לצד התגובה לכתב האישום נגד ראש הממשלה נתניהו, שהוגש היום שני לבית המשפט המחוזי בירושלים, סנגוריו של ראש הממשלה נתניהו הגישו בקשה למחוק מהנספח הראשון לכתב האישום כ-300 סעיפים מתוך 315.

בקשתם של הסנגורים נובעת מכך שלאחר בדיקה שערכו, ראש הממשלה נתניהו נחקר באופן ישיר על 15 אירועים בלבד, מתוך אותם 315 אירועי 'סיקור חיובי' המפורטים בנספח לכתב האישום נגדו.

עוד באותו נושא

נתניהו הגיב רשמית לכתב האישום: "טענה מומצאת"

16:38 | אברהם בלוך

5

0

😀 👏

הנספח המדובר מפרט את רכיבי ה'מתת', השוחד, מה שלטענת הפרקליטות נתניהו קיבל בתמורה לביצוע פעולות שלטוניות. סנגורי נתניהו טוענים כי ראש הממשלה לא נחקר על למעלה מ-90% מהסעיפים המדוברים – ולכן לא ניתן להגדיר כ'שוחד' את אותם סעיפים עליהם הוא לא נחקר, ולהאשים אותו בקבלתם.

כחיזוק, מביאים הסנגורים פסק דין של בג"ץ בו נקבע כי בטרם בטרם הגשת כתב אישום, יש חובה לחקור באזהרה את החשוד, זאת בכדי לקיים הליך הוגן. בפסק הדין מודגש כי החקירה באזהרה הינה מהותית, ולא טכנית.

בפסק הדין המדובר כתב השופט ניל הנדל: "על מנת לקיים הליך הוגן נגד נאשם, חובה לחקור אותו תחת אזהרה טרם הגשת כתב אישום נגדו". השופט נועם סולברג חידד: "לא תיקון 'טכני' אנחנו מבקשים לעשות לתקלה שנפלה, אלא תיקון מהותי, על מנת לרדת לחקר האמת".

האם נתניהו היה צריך להיחקר על כל אירוע בנפרד?

ישנה טענה בעולם המשפט כי בכל תיק סטנדרטי היה סיכוי סביר למחיקת הסעיפים המדוברים, אך מכיוון שמדובר בתיק נגד ראש הממשלה הסיכויים למחיקת הסעיפים המדוברים קלושים.

על פי טענה זו, אם היה מדובר למשל במעטפות כסף, נתניהו היה צריך על פי דין להיחקר על כל מעטפה ומעטפה. מכאן, יש היקש כי נתניהו צריך להיחקר על כל אחד מאירועי הסיקור החיובי, כנטען נגדו. גישה זו רואה בכל אירוע ואירוע 'שוחד' בפני עצמו.

בפרקליטות יכולים לענות לטענה זו תוך נקיטה בגישה אחרת, כאשר אירועי הסיקור מרכיבים בסופו של דבר את אישום השוחד הקיים בשל קיום דפוס התנהלות כללי, ועל כן בחקירות החובה היא להציג בפני נתניהו את דפוס ההתנהלות המדובר, להציג בפניו את החשדות בשוחד – ולתת לו להציג את גרסתו לחשדות.

כך כאשר יש תיק נגד עובד ציבור על שלושה אירועי שוחד, אי אפשר לחקור אותו על שני אירועים ולהאשים בשלושה – אבל בתיק נגד נתניהו כל אירועי הסיקור כרוכים אחד בשני ומקימים ביחד את אישום השוחד. נתניהו נשאל על המערכת הכללית, הוצגו בפניו שיחות בין גורמים שונים הקשורים בתיק, והוא ענה לטענות בכללותן.

הגישה הזאת עלולה להעמיד לפני הפרקליטות מעין 'מחסום' כאשר הפרקליטות תוכיח קיום של כל אחד מהאירועים, ונתניהו יוכל פשוט לטעון כי הוא לא היה מעורב ב-300 מהאירועים.

הזהירות הנדרשת בהעמדה לדין של ראש ממשלה

לעמדתי, הגישה הזאת היא לכל הפחות מעט חלשה. אם היו מציגים בפני ראש הממשלה את כל 'דפוס ההתנהלות', את כל האירועים בשלם מעמידים אותו לדין באשמת שוחד, יתכן והייתה לו גרסה טובה יותר למסור בפני החוקרים. כאשר מוצג לנתניהו דפוס התנהלות עם 15 אירועים קונקרטיים מתוך 315, עולה טעם לפגם – גם אם הדברים אכן יכולים לעלות בקנה מידה אחד עם הנדרש בחוק.

יש לזכור, העמדתו לדין של ראש ממשלה אינה כהעמדה לדין של כל אזרח אחר. כאשר חוקרים ראש ממשלה, יש להקפיד על קוצו של יוד – לא רק מבחינה חוקית, אלא גם מבחינה ציבורית. ישנה חובה על רשויות אכיפת החוק לשמור על אמון הציבור שניתן בהן, ולא לאפשר פתחון פה נגדן.

לצורך חידוד העניין, אביא את דבריו של שופט בית המשפט העליון, מישאל חשין, לגבי זהירות היתר שיש לנקוט בחקירות נגד ראש ממשלה: "בבחינת ההלכה בעירומה – ככתבה וכלשונה בספר – דין ראש הממשלה כדין אחד העם… ואולם רק שוטה שבעולם לא יבין ולא ידע כי בעניינו של ראש הממשלה חייב הוא בעל הסמכות – ובדין חייב הוא – להיזהר ביתר".

חשין הוסיף: "השלכות הרוחב הנדרשות מאליהן עם העמדתו של ראש הממשלה לדין (השלכות שאנחנו מרגישים אותם היטב נכון לימים אלה, א"ב) עלולות להיות כה מרחיקות לכת, כה מסעירות, כה גורפות, שידו של בעל הסמכות תרעד עד שיחליט לחתום על כתב אישום נגד ראש ממשלה".

הטענה החזקה של הפרקליטות; נתניהו לא נאשם יחיד

לאחר שכל זאת נאמר, יש לציין כי לפרקליטות יכולה להיות טענה פשוטה וחזקה שתשאיר את כל סעיפי 'נספח השוחד' כחלק מכתב האישום: נתניהו הוא לא הנאשם היחידי בתיק 4000. לצידו עומדים לדין גם שאול ואיריס אלוביץ', והנספח נוגע גם לאישום נגדם.

הטענה נגד נתניהו היא כי הוא מודע למכלול הפעולות של הזוג אלוביץ' לטובתו ולטובת משפחתו, אבל הטענה נגד הזוג אלוביץ' היא שהם ביצעו את הדברים בפועל. יש אירועי סיקור בהם אין כל פנייה, אלא אלוביץ' עשה 'צנזורה פנימית' ויידע על כך את ניר חפץ שהיה דובר משפחת נתניהו.

בנוסף, בפרקליטות יכולים לטעון בפני בית המשפט כי האישום מתייחס להיקף הכולל של אירועי הסיקור, והנספח מציין גישה כוללנית של כלל האירועים, כפי שדרשו הסנגורים וכפי שהורה בית המשפט. כהוכחה לכך הפרקליטות יכולה לציין אירועים המצוינים בנספח, אשר התקיימה פנייה מבלי שנענתה.