פרשת וארא: בתחילת הפרשה הקב"ה נותן למשה את תכנית הפעולה לזמן הקרוב, ומהי? – מה שאנחנו מכירים מהגדה של פסח כארבעה לשונות גאולה, והוצאתי והצלתי וגאלתי ולקחתי, זאת אומרת יציאה ממצרים, ובסוף "והבאתי אתכם אל הארץ".

אבל חסר פה משהו חשוב, מתן תורה! איפה הוא משתלב? דבר דומה נקרא בעוד שבועיים, בפרשת בשלח, "ויהי בשלח פרעה את העם, ולא נחם א-להים דרך ארץ פלישתים, כי קרוב הוא…" ללכת לאורך ים תיכון זו הדרך הקרובה ממצרים לארץ ישראל, אבל בגלל שישבו שם הפלישתים לא היתה ברירה והיה צריך ללכת דרך המדבר.

כדי לצפות בסרטון זה, אנא הפעל JavaScript , ושקול לשדרג לדפדפן שתומך ב HTML5 video .

WhatsApp Video 2021-01-14 at 08.24.56

מה היה קורה אם הפלישתים לא היו שם? – הם היו הולכים לאורך ים תיכון תוך כמה ימים, מגיעים ישר לארץ ישראל. אבל מה עם הר סיני, שנמצא אי שם בלב המדבר?

רואים שתהליך יציאת מצרים, לפחות בצורה שבה הוא מוצג לעם ישראל, זהו תהליך של יציאה ממצרים לקראת ההגעה לארץ ישראל. במילים אחרות, זהו הצד הלאומי, הצד הפוליטי, אתם יותר לא עם של עבדים, אתם עם בני חורין, אתם תקימו מדינה יהודית בארץ ישראל.

ומה המשמעות של יהודית, כשאין תורה בשלב הזה? – אתם בני ישראל, "וארא אל אברהם אל יצחק ואל יעקב באל שדי", העניין עכשיו הוא הצד הלאומי, הפוליטי, עם זה תתחילו. ומה עם התורה? הרי ברור שחייבים תורה – היא היתה ניתנת אולי בירושלים, אולי במעמד של הר גריזים והר עיבל, בשכם, אולי בתל אביב, אין ספק שהיא היתה ניתנת איפשהו. אבל היא היתה תורת ארץ ישראל, קבלנו את התורה בסיני, בגלות, כאילוץ בגלל הפלישתים, כפי שנראה בעוד שבועיים, אבל זה לא אמור להיות כך בתכנית המקורית.

כי יציאת מצרים היא משהו מדיני, לאומי, והממד הדתי יבוא אחר כך, במתן תורה כמו שהיה בפועל, או כמו שהיה בתיאוריה בארץ ישראל עצמה.

גם בחגים דאורייתא יש את פסח ויש את שבועות, שמחוברים ביניהם על ידי ספירת העומר, אבל אלו שני דברים, יש את הממד הפוליטי הלאומי ויש את הממד הדתי.

למה חשוב לשים לב להבחנה הזו? – כי בדורנו, לצערנו הרב, יש כאלו שמחזיקים רק בזה או רק בזה, ולפי מה שראינו יש לזה מקום, כפי שבתורה יש הפרדה בין השניים, אבל השלמות היא כמובן גם וגם, גם הצד הלאומי וגם הצד התורני.